בדיקת סיסי שליה

אחת הסיבות הטובות לבצע בדיקת מי שפיר היא משום שהיא נותנת תשובה מדויקת ומהימנה בנוגע למצבו הבריאותי – גנטי של העובר. אבל כאשר, חלילה, התוצאה לא תקינה, הגילוי בחודשים מתקדמים יכול להיות טראומטי עבור בני הזוג.

בדיקת סיסי שליה בשילוב עם צ'יפ גנטי מאפשרת לוודא את תקינותו הבריאותית של העובר מבחינת שינויים כרומוזומליים כבר בשבועות 11-14, ותוך 3 ימים בלבד מביצוע הבדיקה ניתן לקבל תשובה ראשונית, ועל כן אני ממליץ לנשים בהריון לשקול אותה כחלופה, על מנת להבטיח לעצמן שקט נפשי בהריון.

למה כדאי לבצע בדיקת סיסי שליה?

כמו דיקור מי שפיר, גם בדיקת סיסי שליה עברה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית מבחינת צמצום אחוזי הסיכון לנבדקת ולעובר, והיא מדויקת וטובה מאד. הנתונים שלה באמצעות פענוח הצ'יפ הגנטי מקנים לה עדיפות מוחלטת על פני בדיקות הדם NIPT הנותנות תוצאות הסתברויות בלבד ורק למספר מוגבל של כרומוזמים. .

הבדיקה מתבצעת בחודש השלישי להריון וניתן לסיים עם כל הדילמה ולהמשיך עם ההריון בלב שקט כבר מתחילתו. ואם חלילה הרע מכל קרה, ההריון מסתיים בגרידה ולא בלידה מוקדמת.

מה בודקת בדיקת סיסי שליה?

בדיקת סיסי שליה נועדה לאתר שינויים כרומוזומליים בעובר. שינויים אלה יכולים להצביע על קיומן של מחלות גנטיות והפרעות התפתחותיות – נפשיות וגופניות אצל העובר.

בבדיקת סיסי שליה נלקחת דגימה קטנה מהשליה העוברית לבדיקה. מתוך הדגימה (סיסי השליה) ניתן לבודד את התאים העובריים ולדגום אותם מידית (בדיקה ישירה), או לבדוק את התאים לאחר גידולם.

בדיקה כרומוזומלית – בבדיקה מתקבל מידע השווה לבדיקת הכרומוזומים הנעשית בעת בדיקת מי שפיר. הבדיקה מאפשרת אבחון של תסמונת דאון (תוספת של כרומוזום 21) אך גם כל עודף או חסר של כרומוזומים שלמים אחרים.

ניתן גם להרחיב את הבדיקה ולאתר תוספות או חסרים חלקיים של הכרומוזום. מדובר בבדיקת DNA מולקולרית של מבנה הכרומוזום, בדיקה פנימית וחיצונית, הידועה בשם "ציפ גנטי".

אבחון מחלות תורשתיות – בבדיקת סיסי שליה ניתן לאבחן גם מחלות תורשתית. כאשר קיים סיכון מוגבר למחלה תורשתית, (בדרך כלל על פי בדיקת דם לנשאות מחלות תורשתיות המתבצעת לפני או בתחילת ההריון), ניתן לבדוק את תאי העובר המתקבלים בסיסי שליה ולקבע האם העובר אכן חולה באותה מחלה.

בדיקת נשאות בסיסי השליה (כמו בבדיקת מי שפיר) לא מבוצעת בכל המקרים, אלא רק במקרה בו יש סיכון מוגבר למחלה כזו. כך לדוגמא, ניתן לבדוק בדגימת סיסי שליה האם העובר סובל מתסמונת ה – X השביר. בדיקה זו מבוצעת אך ורק במקרים בהם יש מידע מוקדם שהאם היא נשאית.

בבדיקת סיסי השליה מתבצעות כל הבדיקות הגנטיות המבוצעות בעת בדיקת מי השפיר, פרט לבדיקת החלבון העוברי אשר נמצא בנוזל מי השפיר ומשמש בעיקר לאבחון מומים במערכת העצבים. מטופלת העושה בדיקת סיסי שליה תבצע גם בדיקת דם לחלבון עוברי בשבועות 16-18 להריון.

מה עדיף: סיסי שליה או מי שפיר?

יתרונות בדיקת סיסי שליה נובעת בעיקר מקבלת הערכה על מצב הכרומוזומים בשלב מאוד מוקדם של ההריון. הבדיקה מתבצעת בשליש הראשון, וניתן לקבל תוצאות ראשוניות כבר לאחר 3 ימים. התשובה של בדיקת סיסי שליה מהימנה כמו התשובה של בדיקת מי שפיר, ועל כן בהינתן תשובה חיובית היא מפחיתה את רמת החרדה של האם לעתיד כבר מהשליש הראשון.

אם חלילה התשובה אינה תקינה והעובר לוקה בתסמונת, ניתן לבקשת היולדת לסיים את ההיריון בגרידה, ולא בלידה מוקדמת. ככל שפעולת הפסקת הריון מבוצעת מוקדם יותר, כך היא פחות מסובכת ומסוכנת לאם. סיום היריון בשלבים מאוחרים (שבועות 19-23) מסובך, מסוכן יותר מבחינה מיילדותית, מלווה באי-נוחות רבה, וכאבים וטראומטי יותר להורים. למעשה, יש נשים המעדיפות לבצע בדיקת סיסי שליה במקום בדיקת מי השפיר, כדי להימנע מהצורך בהפסקת היריון מאוחרת.

בדיקת סיסי שליה מאוד נפוצה באירופה ובארה"ב. בארץ, נפוצה ההערכה המוטעית שהבדיקה יותר מסוכנת מבדיקת מי שפיר ולכן היא אינה מומלצת על ידי רוב הרופאים. אך בכל העולם המערבי רופאים בעלי ניסיון בבדיקה זו, ממליצים עליה בשל יתרונותיה להורים לעתיד ומהימנותה.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

ניתן לבצע את שאיבת סיסי השליה בשתי גישות.
גישה ואגינלית: חדירה עם צינורית דרך צוואר הרחם והיא מבוצעת בדרך כלל בשבועות 11-12 להיריון. הסיכון בבדיקה בגישה זו מוערך כ 0.5% – 1%.
גישה בטנית: ביצוע בדיקת סיסי שליה כמו בבדיקת מי שפיר. המחט מוחדרת ישירות לשליה דרך דופן הבטן. מאחר שככל שגיל ההריון גבוה יותר גודל השליה גדול יותר, הרי שהפגיעה בשליה בעת הבדיקה קטנה יותר ומלווה בפחות סיבוכים. מחקרים מראים כי הסיכונים בגישה זו דומים כיום לסיכונים של בדיקת מי שפיר, ועומדים על 0.2% בלבד.

 

סיבוכים אפשריים לאחר ביצוע בדיקת סיסי שליה

בתקופה בה החלו לבצע את בדיקת סיסי שליה, היא בוצעה בשבועות מוקדמים, 8-10 להריון. כמות הרקמה השליתית שנשאבה היתה גדולה יחסית לגודל השליה , כתוצאה מכך היתה פגיעה באספקת הדם לעובר ודווחו מקרים של מומים בגפיים. כיום, הבדיקה מתבצעת החל משבוע 11, וכאשר הפעולה מבוצעת מעבר לשבוע 10, אין דיווחים על מקרים של פגיעה התפתחותית כתוצאה מהבדיקה.

לעיתים קיימות בעיות טכניות שאינן מאפשרות מתן תשובה סופית (כ 0.5% מהמקרים). במקרה כזה, צריך להמשיך ולבצע בדיקת מי שפיר.

נשים העוברות בדיקת סיסי שליה אמורות לבצע בדיקת דם לחלבון עוברי (סקר שליש שני) המבוצעת בשבועות 16-18 להריון.

 

האם בדיקת סיסי שליה כואבת?

החודשים הראשונים להריון הם חודשים לא נעימים במיוחד מבחינה תחושתית, והבדיקה מלווה בחששות שגורמות לצפות לכאב, אבל נשים שעברו את הבדיקה אומרות שהן חשבו שהיא תהיה יותר כואבת ממה שהן חוו בפועל. בסופו של דבר, שאיבת סיסי השליה לוקחת כדקה, היא אמנם יותר כואבת מאשר בדיקת מי השפיר אך ניתן להרדים את מקום הדיקור ובכך מפחיתים את תחושת הכאב.

כמה עולה בדיקת סיסי שליה?

בדיקת סיסי שליה ניתנת ללא עלות לזכאים ממשרד הבריאות או קופת החולים, אך ניתן לממן אותה גם באופן פרטי. כדאי לבדוק האם ביטוחי ההריון מכסים אותה והאם ניתן לקבל עבורה החזר, שכן היא השקעה ראויה המקנה שקט להריון כולו.

זכאות למימון ציבורי:
כאשר גיל האישה הוא 35 ומעלה בכניסה להיריון או כאשר קיימת המלצה של היועץ הגנטי במקום בו מתבצעת הבדיקה לביצוע סיסי שליה, קיימת זכאות למימון ציבורי מלא – ממשרד הבריאות או קופת החולים.

ניתן לבצע בדיקת סיסי שליה במימון ציבורי גם לנשים צעירות (מתחת לגיל 35) כאשר הסיכון לתסמונת דאון גבוה, בהסתמך על בדיקת שקיפות עורפית ובדיקת סקר שליש ראשון, ואם קיימת המלצה של גנטיקאי לביצוע בדיקת סיסי שליה. במקרה זה הבדיקה ממומנת על ידי קופת החולים.

כאשר ישנה המלצה של גנטיקאי או יועץ גנטי לבצע את הבדיקה מסיבה אחרת, הבדיקה תמומן על ידי משרד הבריאות. כך גם כאשר הסיבה לבדיקת סיסי שליה היא ממצא לא תקין בעובר אשר נמצא בבדיקת אולטראסאונד.

מימון פרטי:
כל אשה יכולה לבחור לבצע את הבדיקה במימון עצמי. בדיקת הכרומוזומים שמתבצעת בבדיקת סיסי שליה היא בדיקה מולקולרית נרחבת הנקראת CMA ("ציפ גנטי"). עלות הבדיקה בבית חולים אסותא כ-4,900 שח.

לסיכום, בדיקת סיסי שליה היא בדיקה מומלצת ביותר לביצוע ברור מוקדם באמצעות צ'יפ גנטי של הכרומוזומים בעובר. היא מאפשרת קבלת תשובות במהירות, וכאשר הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית בשבועות 12-14 להריון הסיכון בבדיקה דומה לזה שלאחר בדיקת מי שפיר ויש הטוענים שהתחלואה אפילו נמוכה יותר. את הבדיקה ניתן לבצע בבתי חולים ציבוריים על ידי הצוות הרפואי או באופן פרטי על ידי הרופא האישי.

כתבות נוספות