החרדות והפחד מכאב – נתוני מחקרים

נשים רבות חוששות מהבדיקה והרבה דיסאינפורמציה נשמעת מכל כיוון. מסתבר שיש נתונים משמעותיים, של מחקרים רבים, שיוכלו להרגיע ולהפיס את החששות.

הסיבוכים שעלולים להיות כתוצאה מבדיקת מי שפיר

1.  ירידת מים מוקדמת
2.  זיהום תוך רחמי
3.  התכווצויות רחמיות
4.  היפרדות שליה.
5.  כאבים באזור הדיקור

נתונים מרגיעים

בעבר נהוג היה לחשוב, שהסיכוי לאבדן העובר אחרי בדיקת מי שפיר הוא 1:200-1:300. המספרים האלה ארכאיים וכעת, עם השיפור בהדמיית האולטראסאונד וכנראה גם הניסיון שרכשו הרופאים, הסיכון להפלה קטן מאוד.

בעבודה שפורסמה בשנת 2015 על 42,761 נשים בדיקת מי השפיר גרמה להפלה ב-0.11%, כלומר 1 מתוך 1000 נשים.(מחקר מס 1).

בשבדיה (מחקר מס 2 ) נבדקו 21,749 נשים מבוגרות יחסית, בגילאי 35-49 ולא נמצאה עליה משמעותית בסיכונים אחרי בדיקת מי שפיר לעומת נשים שלא עברו את הבדיקה. הדיקור לא גרם לסיבוכים קשים כגון ירידת מים, דימומים או היפרדות שליה. רק במצב שבו בדיקת מי השפיר בוצעה מוקדם בהריון ולפני שבוע 15 נצפתה עליה בשיעור לידות מכשירניות (לידת ואקום או לידת מלקחיים) וניתוחים קיסריים.

תוצאות דומות נמצאו במחקר מדנמרק בו נבדקו נתונים ממאגר הנתונים הלאומי לשנים 200-2010 על 147,987 נשים (מחקר מס 7). כפי שנמצא, שיעור ההפלות בטווח של עד 4-6 שבועות מהדיקור היה נמוך ביותר. לא נמצא הבדל בשיעור ההפלות או מוות עוברי בין נשים שבצעו את בדיקת מי השפיר ונשים שלא בצעו את הבדיקה.

עבודת מחקר שבוצעה באמסטרדם (מחקר מס 4)  ב-29,201 נשים, שעברו בדיקת מי שפיר, נמצא שהיו יותר הפלות רק כאשר הסיבה לדיקור היה מום גופני בעובר שניצפה בבדיקת אולטראסאונד, או מומים אחרים במשפחה או שבוצעו מספר דיקורים עד לקבלת כמות מספקת של מי שפיר. מסקנת המחקר: ככל שמומחיות הרופא הייתה טובה יותר כך היו פחות הפלות.

שאלות אחרות התייחסו למתן תרופות להרפיית הרחם לפני דיקור מי שפיר, או האם המקום בו מוחדרת המחט לרחם משפיעה על שיעור הסיבוכים. לנושאים אלה התייחסו בעבודת מחקר שבוצעה בשנת 2012 בה נבדקו 1049 נשים.

מסקנות עבודת המחקר היו אלה:

1.מתן תרופות להרפיית הרחם טרם בדיקת מי השפיר, כגון מתן פרוגסטרון, לא השפיעו על מהלך הדיקור ושיעור הסיבוכים לאחריו.

2.לא נמצא קשר בין מקום הדיקור של המחט על פני רחם והסיבוכים לאחר הבדיקה.

3.המדד הקובע בהפחתת סיבוכים לאחר בדיקת מי שפיר היה ניסיונו ומומחיותו של הרופא המבע.

כאבים אחרי מי שפיר

נשים רבות חוששות מהכאב בעת הדיקור לבדיקת מי השפיר. חוקרים בבלגיה(עבודה מס 6) הזריקו לפני בדיקת מי השפיר ל-114 נשים חומר הרדמה מתחת לעור ובאזור הדיקור. התוצאות הושוו לנשים אחרות שעברו בדיקת מי שפיר ללא חומר הרדמה. בסיכום המחקר לא היה הבדל בהרגשת הכאב בין הנשים שקבלו חומר הרדמה לבין אלה שלא קבלו.

בשאלון שניתן לכל הנשים דיווחו אלה על הנתונים הבאים:

97% דיווחו שהדיקור לא כואב
79% אמרו שציפו שהדיקור יכאב יותר
59% אמרו שעצמת הכאב היתה כמו בבדיקת דם
98%  אמרו שיעשו שוב מי שפיר

מסקנת המחקר – דיקור מי השפיר לא כואב והרדמה מקומית לא משפיעה על תחושת הכאב.

עבודה אחרת על תחושת הפחד לפני דיקור מי השפיר והרגשת הכאב לאחר מכן, בוצעה בניו יורק על 183 נשים (עבודת מחקר 3). רוב הנשים חשבו שהדיקור יכאב משמעותית  יותר מאשר היה במציאות. כך היה גם לגבי רמת הפחד ולאחר הדיקור ירדה רמת החרדה באופן משמעותי.
נשים שחוו חרדת יתר התלוננו גם על יותר כאבים בבדיקה . גורם משמעותי לכאבים שחשו בבדיקה היה קושי טכני בשאיבת מי שפיר. מכאן שיש חשיבות רבה לרמת מומחיות הרופא המבצע כגורם בהפחתת הכאבים. בסולם 1-10 רמת הכאב שדווח היה 2.1 וחרדה עוד פחות מכך.

השפעת תשובה תקינה של בדיקות סקר שליש הראשון

נבדקה גם השפעת תשובה תקינה של בדיקות סקר שליש הראשון על רמת החרדה עד לקבלת תשובת מי השפיר. סף החרדה היה גבוה ותשובה תקינה לא הורידה את רמת החרדה (עבודה מס 9).

סיכום

על פי הנחיות נתוני האיגוד האנגלי למיילדות וגינקולוגיה מ-2010, הסיכון לזיהום אימהי לאחר בדיקת מי שפיר הוא מזערי – פחות מ 0.1% (עבודה מס 8). משמעות מיוחדת יש לניסיונו של הרופא המבצע את הבדיקה. לרופאים עם ניסיון רב בבדיקת מי שפיר יש באופן מובהק פחות הפלות (פי 6-8 פחות), ויותר הצלחות בשאיבת מי שפיר צלולים ופחות דימום תוך רחמי.

לסיכום, אפשר להירגע…