בדיקת שקיפות עורפית

כותב: פרופסור שלו

בדיקת השקיפות העורפית היא אחת הבדיקות הבסיסיות שתבצעי במהלך ההיריון. בדיקת השקיפות מומלצת כבדיקת שגרה לכל הנשים בהריון והיא הוכנסה ל”סל הבריאות” על פי הנחיות משרד הבריאות.  גם כאשר מדובר בהריון תאומים ויותר, קיימת הנחיה של משרד הבריאות לבצוע שקיפות עורפית מאחר ובדיקות הסקר הקיימות לחיזוי תסמונת דאון אינן רגישות במידה מספקת בהריון רב עוברי (חוזר משרד הבריאות מס’ 50/51 מ- 7 אוגוסט 2001).

עובי הבצקת העורפית בעורף העובר -“שקיפות עורפית” – משמש כמדד להערכת הסיכון לתסמונת דאון.

איך מבוצעת בדיקת שקיפות עורפית?

שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד חיצונית  ומודדים בה את המרווח בין העור בעורף העובר לרקמה שמתחתיו. מרווח זה קיים בכל עובר בשלב זה של ההיריון. כאשר המרווח בשקיפות עורפית גבוה, חריג, ייתכן סיכון מוגבר לתסמונת דאון, מומים מולדים ובעיות אחרות.

תוצאות שקיפות עורפית

ככל שעובי “הבצקת העורפית” גדול יותר, עולה הסיכון לתסמונת דאון. תוצאת השקיפות העורפית יכולה להצביע על הנתונים הבאים:

  • כאשר המדידה מעל 3 מ”מ, הסיכון לתסמונת כרומוזומלית עולה פי 10 ויותר. אצל 86% מהעוברים תהיה הפרעה בכרומוזומים. באמצעות נוסחה מתמטית המשקללת את עובי השקיפות, גיל האישה ואורך העובר, מהראש עד העכוז, ניתן לחשב את הסיכון לתסמונת דאון ולאתר כ 50% מהעוברים הפגועים. במצב זה יש בדרך כלל הנחיה לפנות לקבלת ייעוץ גנטי
  • כאשר השקיפות תהיה מעל 4.5 מ”מ, הסיכון לדאון יהיה גבוה מ-1:10. כמובן שגם במצב זה יש הנחיה לעבור ייעוץ גנטי ובהמשך בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.

חשוב לדעת, שגם אצל כ 5% מהעוברים הבריאים יכולה להימדד שקיפות עורפית חריגה.
בדיקת השקיפות העורפית היא בדיקת סקר בלבד, כלומר, היא מצביעה על ההסתברות להימצאותו של פגם. הבדיקה איננה יכולה לשלול או לאשר בוודאות פגם אלא סטטיסטיקת הסתברות כזו.

שקיפות עורפית – למי מוצעת הבדיקה?

את בדיקת האולטרסאונד להערכת השקיפות יש לבצע בשבועות 11-14 להריון. בשבועות אלה גודל העובר בין 38 עד 84 מ”מ.

מה נבדק בבדיקה?

בבדיקה נמדדים באולטראסאונד (בגישה בטנית או בגישה ואגינלית) גודל העובר וכן עובי האזור המעובה בעורף העובר, בו נמצא נוזל צווארי לימפטי. כל סטיה בעשירית המילימטר משפיעה על חישוב הסיכון לתסמונת דאון. על פי 3 המדדים, גודל העובר, עובי האזור המעובה בעורף וגיל האישה, מחשבים את סיכויי העובר לתסמונת דאון. בבדיקת האולטרסאונד מודדים את אורך העובר ואת עובי השקיפות, בודקים האם עצם האף קיימת, סדירות הדופק, מבנה הלב והתפתחות כלי הדם, מספר כלי הדם בחבל הטבור  ומבנה הכליות. בעוד שב-97% מהעוברים הבריאים ניתן להדגים את עצם האף, בתסמונת דאון היא תודגם רק בשליש מהם.

בשקיפות עורפית גבוהה וחריגה, קיים סיכון מוגבר להפרעות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון, טריזומיה 13 ,טריזומיה 18, תסמונת טרנר, סיכון מוגבר להפרעה גנטית כמו תסמונת נונן וכן סיכון מוגבר למומים מולדים, בעיקר מומי לב. אך כנכתב מעלה, גם אצל כ 5% מהעוברים הבריאים יכולה להימדד שקיפות עורפית חריגה.

כאשר משלבים את תוצאות בדיקת השקיפות העורפית עם תוצאות בדיקת הסקר שליש ראשון, ניתן לקבל חיזוי מדויק יותר לסיכון לתסמונת דאון. בבדיקת הסקר נמדדות בדם רמות PAPP-A ורמות beta HCG. ירידה בערכיPAPP-A ועליה בערכי HCG  מעלים את הסיכון לתסמונת דאון. שילוב של בדיקת שקיפות עורפית עם תוצאות סקר שליש ראשון מאתרת 80% מהעוברים עם תסמונת דאון.

איך עובדת הבדיקה?

מדובר בבדיקת אולטרסאונד רגילה, שאינה פולשנית.

גרף: עובי השקיפות העורפית כנגד אורך העובר. ערכי הנורמה בין 2 הקוים האדומים.

Graph results

 

בעת ביצוע מדידת השקיפות העורפית להערכת הסיכון לתסמונת דאון נהוג לבצע “מיני סקירה” לשם איתור שינויים במבנה העובר הקשורים בתסמונות כרומוזומליות:

א.המצאות עצם האף ומבנה הפנים
ב. 3 כלי דם בחבל הטבור
ג. דוקטוס וונוזוס [כלי דם בכבד]
ד. דליפה של המסתם הטריקוספידלי

ממצאים אלה ניתן לראות הבתמונות הבאות:
Picture results

הנחיות לביצוע מדידת השקיפות העורפית של האגודה הבריטית אשר פיתחה את השיטה

כתבות נוספות