שיעור הסיכונים בבדיקת מי שפיר מוקדמת – תוצאות מחקר

כותב: פרופסור שלו

Fetal Diagn Ther. 1997 May-Jun;12(3):140-4.

On the complication risk of early amniocentesis versus standard amniocentesis

Eiben B et al.

נושא המחקר: שיעור הסיכונים לאחר בדיקת מי שפיר מוקדמת בהשוואה לבדיקת מי שפיר הרגילה בשליש השני להריון

העבודה פורסמה בשנת 1997 בעיתון העוסק בדרכי אבחון מומים וטיפול בעובר.

הסיבה לביצוע עבודת המחקר הייתה המידע המועט בעניין סיכונים וסיבוכים הקשורים בבדיקת מי שפיר מוקדמת בין שבוע 11-14 להריון. דיקורי מי השפיר בוצעו במערב גרמניה בשנים 1990-1995.

3277 נשים עבור בדיקת מי שפיר בשבועות 11-14 להריון, וכנגדם 1808 נשים עברו בדיקת מי שפיר במועד הרגיל [שליש שני להריון]. כל הנשים היו בהריונות ללא סיכון מוגבר, והסיבות לדיקור היו גיל גבוה של האשה ופחד מלידת עובר לא תקין. מ –  4,444 נשים  שהן 87.5%  נשים מסך הנשים שהשתתפו במחקר  ניתן היה לקבל את כל המידע הנדרש למחקר.

שיעור אובדן ההריון לאחר בדיקת מי שפיר מוקדמת היה 2% ולאחר בדיקת מי שפיר במועד המקובל – 1.3%, ללא הבדל במובהקות הסטטיסטית בין הקבוצות. בדומה לכך , לא היה הבדל בין שתי קבוצות המחקר בתחלואה של העוברים/הילודים כפי שבאה לביטוי במצוקה נשימתית (8 מקרים)  ופגיעות במפרקי הגפיים (22 מקרים).

הנחת המחברים היא שבהתחשב בעובדה שיש שעור נוסף של הפלות בשלבי הריון מוקדמים  גם בלי ביצוע בדיקת מי שפיר , כנראה שאין הבדל ניכר בשיעור הסיבוכים לאחר בדיקות מי שפיר מוקדמת, בדיקת מי שפיר רגילה בשליש השני להריון וכן בדיקת סיסי שליה.