מערכת העיכול ומערכת השתן

כותב: פרופסור שלו

על פי הנחיות החברה הישראלית לאולטרסאונד במיילדות וגניקולוגיה, ISUOG,יש לבדוק בסקירת המערכות את הבטן של העובר כולל:
1. קיבה
2. כליות
3. כיס שתן
4. השרשת חבל הטבור בבטן העובר.

פרוט זה נדרש לביצוע בסקירת מערכות בגרסה הבסיסית לנשים ללא סיכון הריוני. כשנדרשת סקירה מכוונת, בחשד למום במערכת העיכול ובמערכת השתן, הבדיקה מפורטת יותר. בדיקה כזו כוללת בדיקת מערכת העיכול, הפה, הקיבה, הכבד, כיס מרה, המעי הדק והמעי הגס.

בבדיקת מערכת השתן נבדקות שתי הכליות מבחינת המיקום, הגודל, המרקם הכלייתי וגודל אגן הכליה וכן מיקום, גודל, עובי הדופן  והתרוקנות שלפוחית השתן. מיעוט מי שפיר בחלל הרחם  יכול להצביע גם על בעיה בתפקוד מערכת השתן.

הבדיקה

בליעה – ריבוי מי שפיר יכול להצביע על בעיה בפעולת הבליעה. העובר שותה את מי השפיר (הם נראים בצבע שחור בבדיקת האולטראסאונד) וכאשר תוכן הקיבה נצבע בשחור הרי שיש בליעה טובה ומעבר תקין של נוזל השפיר אליה.בעיה בפה ובלוע, הצרות או חסימה בצינור הבליעה של העובר יכולים לגרום להפרעה בבליעת מי השפיר כך שהקיבה לא תראה בחלל הבטן (ללא מי שפיר) או שתהיה קטנה עם כמות מופחתת של מי שפיר.

מעי – הצרות פתולוגית של המעי, באזור המעבר מהקיבה לתריסריון, יגרום להדגמה של קיבה גדולה ובלתי מתרוקנת. כאשר קיימת חסימה באזור מסוים במעי הדק המעיים מתרחבים, באולטרסאונד הם מודגמים כחללים שלפוחיתיים בחלל הבטן של העובר.ניפוח יתר של המעי יכול לגרום ליצירת נקב במעי וזליגת תוכן מעי ומי שפיר לחלל בטן העובר. הטיפול בחסימת מעי היא כירורגית ומתרחשת מיד לאחר הלידה.

כיס מרה וכבד – יש חשיבות רבה לבדיקה של כיס המרה בכבד. חוסר התפתחות של מערכת צינוריות המרה, עלולה להסתיים בתמותה לאחר הלידה. גם הכבד נבדק להערכת הגודל, המרקם ומערכת כלי הדם שבו. הסתיידויות מפוזרות ברקמת הכבד עלולות להצביע על פגיעה כתוצאה ממחלה זיהומית (למשל CMV).

כליות – הכליות נמצאות משני צידי עמוד השדרה. הן מנקזות את הפסולת מהדם ומפרישות אותו דרך צינורית השתן לשלפוחית ולמי השפיר. כמות תקינה של מי השפיר מצביעה גם על כך שמערכת השתן מתפקדת כשורה.

בעיה בתפקוד הכליות בסינון הדם, בעיה בניקוז השתן דרך אגני הכליות וצינוריות השתן לשלפוחית ומהשלפוחית לחלל השפיר, יתבטאו במיעוט מי שפיר.

יתכן מצב בן אין לעובר כליות. הוא חי ברחם מאחר והפסולת מעברת לאם אבל אינו שורד לאחר הלידה. מומים בכליות ובמערכת השתן ניתנים להדמיה באולטראסאונד על פי מבנה אנטומי חריג. לפיכך צריך לבדוק בכל כליה את מיקומה, מימדיה, את עובי הרקמה, המבנה ואקוגניות רקמת הכליה, וממדי אגן הכליה.

חסימה במערכת איסוף השתן יכולה להימצא באזור מוצא הכליה, בצינור המאסף, בכניסה וביציאה משלפוחית השתן.במקרים אלה תהיה בדרך כלל הרחבה של הצינור המאסף לפני איזור החסמיה למעבר השתן.

קשת המומים ומשמעותם רחבה. בחלקם, ללא משמעות ואחרים – חמורים ויכולים להביא לאי ספיקת כליות ודיאליזה.
בכל מקרה של זיהוי מום בעובר, מוזמנים בני הזוג לייעוץ רב תחומי בו משתתפים הרופאים שזיהו את המום באולטרסאונד, יועצים גנטיים, רופאי ילדים ומומחים בתחום הקשור במום העוברי הספציפי. על פי חומרת המום והחלטת ההורים, יעשה ברור יסודי של המום ותינתן גם אפשרות להפסקת ההיריון.