בדיקת סיסי שליה

בדיקת סיסי שליה היא הבדיקה המומלצת בהריון לברור בעיות בכל הכרומוזומים של העובר. לפני בדיקת מי שפיר, ובוודאי לפני בדיקת NIPT שהינה בדיקת סטטיסטית בלבד.

אמנם גם בדיקת מי שפיר נותנת תשובה מדויקת ומהימנה בנוגע למצבו הבריאותי – כרומוזומלי של העובר, אלא כאשר, חלילה, התוצאה לא תקינה, הגילוי בחודשים מתקדמים יכול להיות בעייתי מבחינה רפואית ומאוד טראומטי עבור בני הזוג. את בדיקת מי השפיר עושים בשליש השני להריון בשבועות 16-23 להריון, את בדיקת סיסי השליה הרבה יותר מוקדם – בשבועות 11-14.
בדיקת סיסי שליה בשילוב עם צ’יפ גנטי מאפשרת לוודא את תקינותו הבריאותית של העובר מבחינת שינויים כרומוזומליים גסים וכן איתור שינויים בחלקים קטנים של הכרומוזום שאינם ניתנים לזיהוי בבדיקת מיקרוסקופ. התשובה בבדיקת סיסי שליה מהירה! ניתן לקבלה תוך 2-3 ימים בלבד מביצוע הבדיקה. את התשובה המלאה כולל בדיקת הצ'יפ גנטי נקבל תוך שבועיים. על כן אני ממליץ לנשים בהריון לשקול במקום ראשון ביצוע בדיקת סיסי שליה. כחלופה – תתבצע בדיקת מי שפיר. כל אחת משתי בדיקות אלה מבטיחות עובר בריא ושקט נפשי בהריון.

למה כדאי לבצע בדיקת סיסי שליה?

כמו דיקור מי שפיר, גם בדיקת סיסי שליה עברה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית מבחינת צמצום אחוזי הסיכון לנבדקת ולעובר, והיא מדויקת וטובה מאד. הנתונים שלה באמצעות פענוח הצ’יפ הגנטי מקנים לה עדיפות מוחלטת על פני בדיקות הדם NIPT הנותנות תוצאות הסתברותיות בלבד ורק למספר מוגבל של כרומוזומים.
הבדיקה מתבצעת בחודש השלישי להריון. כאשר מתקבלת תשובה תקינה ניתן לסיים עם כל הדילמה של "מה מצבו הבריאותי של העובר" ולהמשיך עם ההיריון בלב שקט כבר מתחילתו. ואם חלילה הרע מכל קרה, ההיריון מסתיים בגרידה ולא בלידה מוקדמת.

מה בודקת בדיקת סיסי שליה?

בדיקת סיסי שליה נועדה לאתר שינויים כרומוזומליים בעובר. שינויים אלה יכולים להצביע על קיומן של תסמונות והפרעות התפתחותיות – נפשיות וגופניות אצל העובר.
בבדיקת סיסי שליה נלקחת דגימה קטנה מרקמת השליה לבדיקה. מתוך הדגימה (סיסי השליה) ניתן לבודד את התאים העובריים ואת הכרומוזומים ולדגום אותם . בהמשך, ניתן לגדל את התאים ולבדוק את הכרומוזומים של העובר לאחר גידולם.

  • בדיקה כרומוזומלית – בבדיקה מתקבל מידע השווה לבדיקת הכרומוזומים הנעשית בעת בדיקת מי שפיר. הבדיקה מאפשרת למשל אבחון של תסמונת דאון (תוספת של כרומוזום 21) אך גם כל עודף או חסר בכל אחד מ 46 הכרומוזומים של העובר.
    ניתן גם להרחיב את הבדיקה ולאתר תוספות או חסרים חלקיים של הכרומוזום. מדובר בבדיקת DNA מולקולרית של מבנה הכרומוזום, בדיקה פנימית וחיצונית, הידועה בשם “צ'יפ גנטי”.
  • אבחון מחלות תורשתיות – בבדיקת סיסי שליה ניתן לאבחן גם מחלות תורשתית. כאשר קיים סיכון מוגבר למחלה תורשתית, (בדרך כלל על פי בדיקת דם לנשאות מחלות תורשתיות המתבצעת לפני או בתחילת ההיריון), ניתן לבדוק את תאי העובר המתקבלים בסיסי שליה ולקבע האם העובר אכן חולה באותה מחלה.

בדיקת נשאות בסיסי השליה (כמו בבדיקת מי שפיר) לא מבוצעת בכל המקרים, אלא רק במקרה בו יש סיכון מוגבר למחלה כזו. כך לדוגמא, ניתן לבדוק בדגימת סיסי שליה האם העובר סובל מתסמונת ה – X השביר. בדיקה זו מבוצעת אך ורק במקרים בהם יש מידע מוקדם שהאם היא נשאית.
בבדיקת סיסי השליה מתבצעות כל הבדיקות הכרומוזומליות המבוצעות בעת בדיקת מי השפיר, פרט לבדיקת החלבון העוברי אשר נמצא בנוזל מי השפיר ומשמש בעיקר לאבחון מומים במערכת העצבים. מטופלת העושה בדיקת סיסי שליה תבצע גם בדיקת דם לחלבון עוברי בשבועות 16-18 להריון.
י השפיר, פרט לבדיקת החלבון העוברי אשר נמצא בנוזל מי השפיר ומשמש בעיקר לאבחון מומים במערכת העצבים. מטופלת העושה בדיקת סיסי שליה תבצע גם בדיקת דם לחלבון עוברי בשבועות 16-18 להריון.

מה עדיף: סיסי שליה או מי שפיר?

ברוב המקרים בדיקת סיסי שליה עדיפה. יתרונות הבדיקה נובעת בעיקר מקבלת תשובה על מצב הכרומוזומים בשלב מאוד מוקדם של ההריון. הבדיקה מתבצעת בשליש הראשון, וניתן לקבל תוצאות ראשוניות כבר לאחר 3 ימים. התשובה של בדיקת סיסי שליה מהימנה כמו התשובה של בדיקת מי שפיר, ועל כן בהינתן תשובה חיובית היא מפחיתה את רמת החרדה של האם לעתיד כבר מהשליש הראשון.
אם חלילה התשובה אינה תקינה והעובר לוקה בתסמונת, ניתן לבקשת היולדת לסיים את ההיריון בגרידה, ולא בלידה מוקדמת. ככל שפעולת הפסקת הריון מבוצעת מוקדם יותר, כך היא פחות מסובכת ומסוכנת לאם. סיום היריון בשלבים מאוחרים (שבועות 19-23) מסובך, מסוכן יותר מבחינה מיילדותית, מלווה באי-נוחות רבה, וכאבים וטראומטי יותר להורים. למעשה, יש נשים המעדיפות לבצע בדיקת סיסי שליה במקום בדיקת מי השפיר, כדי להימנע מהצורך בהפסקת הריון מאוחרת.
כאשר דנים בסיכונים שבבדיקה – פרסומים רפואיים מוסמכים המסתמכים רק על עבודות מחקר מהימנות מצביעים על סיכון נמוך של כ 1:800-1000 . הסיכון בבדיקת סיסי שליה נמצא דומה לזה של בדיקת מי שפיר. גם בבדיקת מי השפיר – הסיכון הוא 1:800-1000. עם זאת, חשוב להדגיש שחומרת הסיבוכים נמוכה יותר בבדיקת סיסי שליה. בעוד שבבדיקת מי שפיר יש סיכוי(אמנם נמוך ביותר) לירידת מי שפיר, הרי שבבדיקת סיסי שליה אין חדירה לשק ההריון על מנת לשאוב מי שפיר ולכן אין סיכון מוגבר לדליפה של מי שפיר. גם הסיכוי לזיהום נמוך יותר.
חוקרים מאנגליה והולד מצאו מדדים אישיים בנשים הרות אשר מעלים את הסיכון להפלה בשליה הראשון והשני. כאשר מדדים אלה נלקחים בחשבון, ניתן לבודד קבוצת מטופלות עבורן הסיכון להפלה בבדיקת סיסי שליה או מי שפיר הוא אפסי. במצב זה, כאשר הסיכון בבדיקה כה נמוך – אין למעשה נימוק "הגיוני" לא לבצע את בדיקת סיסי שליה או מי שפיר.
עם זאת יש לציין – שישנם מצבים רפואיים בהם נכון לדחות את בדיקת סיסי השליה, ולבצע את ברור הכרומוזומים בשליש השני להריון באמצעות בדיקת מי שפיר.
בדיקת סיסי שליה מאוד נפוצה באירופה ובארה”ב. בארץ, נפוצה ההערכה המוטעית שהבדיקה יותר מסוכנת מבדיקת מי שפיר ולכן היא אינה מומלצת על ידי רוב הרופאים. אך בכל העולם המערבי רופאים בעלי ניסיון בבדיקה זו, ממליצים עליה בשל יתרונותיה להורים לעתיד ומהימנותה.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

ניתן לבצע את שאיבת סיסי השליה בשתי גישות.
גישה וגינלית: חדירה עם צינורית דרך צוואר הרחם והיא מבוצעת בדרך כלל בשבועות 11-12 להיריון. הסיכון בבדיקה בגישה זו דיי גבוה , והוא מוערך כ 0.5% – 1%.
גישה בטנית: ביצוע בדיקת סיסי שליה נערכת כמו בבדיקת מי שפיר. המחט מוחדרת ישירות לשליה דרך דופן הבטן. מאחר שככל שגיל ההריון גבוה יותר גודל השליה גדול יותר, הרי שהפגיעה בשליה בעת הבדיקה קטנה יותר ומלווה בפחות סיבוכים. מחקרים מראים כי הסיכונים בגישה זו דומים כיום לסיכונים של בדיקת מי שפיר, ועומדים על 1:800-1:1000בלבד.

 

סיבוכים אפשריים לאחר ביצוע בדיקת סיסי שליה

בתקופה בה החלו לבצע את בדיקת סיסי שליה, היא בוצעה בשבועות מוקדמים, 8-10 להריון. כמות הרקמה השלייתית שנשאבה הייתה גדולה יחסית לגודל השליה , כתוצאה מכך הייתה פגיעה באספקת הדם לעובר ודווחו מקרים של מומים בעיניים ובגפיים. כיום, לפיכך, מתבצעת הבדיקה החל משבוע 11, וכאשר הפעולה מבוצעת מעבר לשבוע 10, אין דיווחים על מקרים של פגיעה התפתחותית כתוצאה מהבדיקה.

לעיתים קיימות בעיות טכניות שאינן מאפשרות מתן תשובה סופית (כ 0.5% מהמקרים). במקרה כזה, צריך להמשיך ולבצע בדיקת מי שפיר.

נשים העוברות בדיקת סיסי שליה אמורות לבצע בדיקת דם לחלבון עוברי (סקר שליש שני) המבוצעת בשבועות 16-18 להריון.

האם בדיקת סיסי שליה כואבת?

החודשים הראשונים להריון הם חודשים לא נעימים במיוחד מבחינה תחושתית, והבדיקה מלווה בחששות שגורמות לצפות לכאב, אבל נשים שעברו את הבדיקה אומרות שהן חשבו שהיא תהיה יותר כואבת ממה שהן חוו בפועל. בסופו של דבר, שאיבת סיסי השליה לוקחת כדקה, היא אמנם יותר כואבת מאשר בדיקת מי השפיר אך ניתן להרדים את מקום הדיקור ובכך מפחיתים את תחושת הכאב. נשים מספרות לי ששאיבת סיסי השליה קשורה בהרגשה של לחץ מסוים בבטן תחתונה, אך כללית הכאב נסבל ואינו מצדיק הרדמה מקומית.

כמה עולה בדיקת סיסי שליה?

בדיקת סיסי שליה ניתנת ללא עלות לזכאיות משרד הבריאות או קופת החולים, אך ניתן לממן אותה גם באופן פרטי. כדאי לבדוק האם ביטוחי ההריון מכסים אותה והאם ניתן לקבל עבורה החזר, שכן היא השקעה ראויה המקנה שקט להריון כולו.

זכאות למימון ציבורי:

כאשר גיל האישה הוא 35 ומעלה בתחילת ההיריון או כאשר קיימת המלצה של היועץ הגנטי לביצוע סיסי שליה, הרי שקיימת זכאות למימון ציבורי מלא – ממשרד הבריאות או קופת החולים.

ניתן לבצע בדיקת סיסי שליה במימון ציבורי גם לנשים צעירות (מתחת לגיל 35) כאשר הסיכון לתסמונת דאון גבוה, בהסתמך על בדיקת שקיפות עורפית ובדיקת סקר שליש ראשון, ובצרוף המלצה של גנטיקאי לביצוע בדיקת סיסי שליה. במקרה זה הבדיקה ממומנת על ידי קופת החולים.

כאשר ישנה המלצה של גנטיקאי או יועץ גנטי לבצע את הבדיקה מסיבה אחרת, הבדיקה תמומן על ידי משרד הבריאות. כך גם כאשר הסיבה לבדיקת סיסי שליה היא ממצא לא תקין בעובר אשר נמצא בבדיקת אולטרהסאונד.

מימון פרטי:
כל אישה יכולה לבחור לבצע את הבדיקה במימון עצמי. בדיקת הכרומוזומים שמתבצעת בבדיקת סיסי שליה היא בדיקה מולקולרית נרחבת הנקראת CMA (“צ'יפ גנטי”). עלות הבדיקה בבית חולים אסותא כ-4,900 שח. עלות בדיקה מהירה של 3 ימים עולה 1500 שח. היא נותנת תשובה אמינה וסופית לגבי חלק מהכרומוזומים.

לסיכום, בדיקת סיסי שליה היא בדיקה מומלצת ביותר לביצוע ברור מוקדם של מצב הכרומוזומים בעובר. היא מאפשרת קבלת תשובות במהירות (תוך 3 ימים) , וכאשר הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית בשבועות 11-14 להריון הסיכון בבדיקה דומה לזה כלאחר בדיקת מי שפיר. יש הטוענים שהתחלואה אפילו נמוכה יותר.  באמצעות בדיקת “צ’יפ גנטי” של הכרומוזומים  ניתן לקבל תשובה מורחבת ומדויקת ביותר. את הבדיקה ניתן לבצע בבתי חולים ציבוריים על ידי הצוות הרפואי או באופן פרטי על ידי הרופא האישי.

אם בכוונתך לבצע בדיקת סיסי שליה, אשמח לעזור. התקשרי – 077-9965407

כתבות נוספות