שבוע 10 להריון

 

את בסוף החודש השני וכבר קורים לך דברים גדולים. העובר מתחיל לקבל צורה שלמה, האברים החיוניים כבר שם. את כנראה לא מרגישה כמו עצמך והתחושה הכללית פחות טובה אבל זה טבעי. הקפידי על תזונה נכונה ומנוחה.

 אני נותן בשלב זה חומצה פולית או מולטי ויטמין כגון   PRENATAL . בהמשך, כאשר יש פחות בחילות, אני מוסיף כדור ברזל על פי רמת האנמיה בבדיקות הדם. בעוד שבוע תעשי בדיקת שקיפות עורפית  וזה הזמן להתחיל לחשוב ולהתעדכן בענין בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.

  

הריון שבוע 10 – מצב העובר

בשבוע 10 להריון העובר מסיים את השלב הראשון בהתפתחותו. שמו משתנה מ –   EMBRYO [שלב בו נוצרו האברים],  לשלב ה-FETUS [שלב בו האברים גדלים]. אורכו בין 27-35 מ"מ ומשקלו כ 4 גרם. הגוף שלו נראה שלם. לעובר 2 ידיים ו-2 רגלים במבנה שלם. הוא מתנועע בחלל הרחם בתוך כמות מי השפיר של  10-20 סמ"ק. התנועות שלו נמרצות בחלקן, העצמות מתחילות להתקשות והוא מסוגל לכופף את הגוף וידיו מושטות קדימה.

ראש העובר גדול יחסית לגוף (הוא משתווה לממדי הגוף רק בסביבות 32-34 שבועות). הפנים מתחילים לקבל צורה אנושית מוכרת. ניתן להבחין בעיניים ועפעפיים, אוזניים חיצוניות, פה, אף ונחיריים. האוזניים נמצאות לצידי הראש ויש כבר את מערכת צינורות השמע בתוך הגולגולת. הלסת מכילה את שיני החלב.

האברים החיוניים של העובר כבר נמצאים – המוח, הלב, שתי הכליות, הכבד והמעיים. קצב הלב עומד על כ- 180 דפיקות לדקה. הגב ישר ומקבל תנוחה יציבה. עמוד השדרה מכיל 33 חוליות. הכליות נמצאות משני צידי עמוד השדרה ומתחילות לתפקד ולהפריש שתן דרך שלפוחית השתן למי השפיר.

זה הזמן לבדיקת שקיפות עורפית ולהתחיל לחשוב על בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר

 בשבוע 10- מצב האישה

עבור נשים רבות מדובר בתקופה קשה. מצב הרוח ירוד, מרגישים עייפות ובחילות. הרחם גדל, הרצועות התומכות ברחם נמתחות וקיימות התכווצויות בבטן התחתונה. הלחץ בבטן התחתונה יכול לגרום לתכיפות במתן שתן.

עד שבוע 10 עולה האישה כ-650 גרם בממוצע (העלייה הממוצעת במשקל לאורך כל ההיריון היא 9-15 ק"ג ועד סיום השליש הראשון עולים עד 2 ק"ג). העובר שוקל 5 גרם, הרחם כ-140 גרם.

השדיים גדלות בכ-45 גרם, נפח הדם גדל בכ-100 גרם, ורקמת השומן עולה ב- 300 גרם. נשים רבות מפריזות באכילה בטענה שהן רעבות, או אוכלות גם עבור העובר, או סתם מרגישות צורך לאכול משהו שהינו יוצא דופן עבורן – חמוץ או מתוק.

על מה חשוב להקפיד?

ראשית, דווקא בשלב זה של ההיריון חשוב להקפיד על תזונה בריאה ובמינון הנכון.

חשוב שתקפידי על נטילת תכשירי ברזל או על תזונה עשירה בברזל. חומצה פולית חשובה במיוחד להתפתחות תקינה של מערכת העצבים העוברית (יש להתחיל לקחת מינון של 400 מיקרוגרם ליום כחודשיים לפני ההיריון). תשתי הרבה מים; שתייה מרובה מונעת התכווצויות של הרחם.

עישון וצריכת אלכוהול אסורים. ישנן תרופות האסורות לשימוש וחובה להתייעץ עם רופא המטפל.

קיימת המלצה רפואית להימנע ממאכלי בשר, דגים ומאכלי ים לא מבושלים או מבושלים באופן חלקי. אין מניעה, לאורך כל ההיריון, מאכילת מאכלים צמחוניים כדוגמת סושי צמחוני ובלבד שיוכנו בכלים ומשטחי מזון שלא השתמשו בהם להכנת מאכלי בשר ודגים לא מבושלים.

מותר לאכול רק מוצרי חלב  שעברו פסטור . אסור לאכול גבינות שעברו הליך יישון כולל גבינות קשות או חצי קשות. מומלץ להימנע מרטבים שמכילים ביצים או ממזון המכיל ביצים לא מבושלות או בישול לא מלא.

מה מומלץ לך לעשות?

בתחילת ההיריון עולה לפעמים השאלה בעניין אבחון בעיות גנטיות (כרומוזומליות) בעובר. האם זה נכון לעשות בדיקת מי שפיר?
רוב הזוגות אינם מודעים לכך, שבהריון תקין וללא סיבוכים לא בודקים כלל את מצב הכרומוזומים. בודקים בעיקר רק סיכון לתסמונת דאון. האמת שבשלב הזה גם אין לכם הרבה מידע – מה הסיכוי שיש לעובר תסמונת כרומוזומלית? . נראה לכם סביר, שאם במשפחה כולם בריאים , אתם והילדים, אין סיבה שיולד פתאום ילד עם בעיה מולדת.
אבל – זה ממש לא כך.

לעובר יש 46 כרומוזומים, והסיכון שיש לעובר בעיה חמורה באחד מ 46 הכרומוזומים הוא 1:100 !!.
וזה קיים בכל הריון עם מהלך תקין ואינו קשור לגיל היולדת. סיכון של 1:100 לבעיה קשה בכרומוזומים בכל הריון.

למעשה, מבצעים באופן שגרתי בהריון רק "בדיקות סינון" לתסמונת דאון הכוללות בדיקת שקיפות עורפית, סקר שליש ראשון וסקר שליש שני (חלבון עוברי) (חלבון עוברי). אלה בדיקות סטטיסטיות בלבד הבודקות  האם הסיכוי שיש לעובר בעיה בכרומוזום מס 18 (תסמונת אדוורדס) או מס 21 (תסמונת דאון)  גבוה יותר או נמוך מזה שבאכלוסייה הכללית. מילים אחרות, בדיקות הסינון בודקות את מצבם של 2 זוגות כרומוזומים בלבד מתוך 46 הכרומוזומים שבתא העוברי.

האם זה מספק? מה עם שאר הכרומוזומים?

על מנת לדעת שלעובר כרומוזומים תקינים ושלא יולד ילד עם פיגור התפתחותי – חובה לבצע בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה עם צ'יפ גנטי. אין בדיקה אחרת.
קיימות חברות מסחריות המציעות בתשלום "בדיקת דם אימהי במקום מי שפיר" חדשנית לכאורה, שאמורה על פי הפרסום להחליף את בדיקת מי השפיר. הניסוח שבפרסום מטעה. המידע בבדיקות אלה חלקי בלבד והן בדיקות סינון סטטיסטיות.
בדיקת דם NIPT אמינה בעיקר לתסמונת דאון. לגבי שאר הכרומוזומים הדיוק נמוך ולא מספק. אם מתקבלת בבדיקת הדם תשובה שיש בעיה בכרומוזומים – חובה לעשות בדיקת מי שפיר שהיא הבדיקה הקובעת סופית אם העובר חולה.
גם כאשר מבצעים את בדיקת הדם המקיפה ביותר ומתקבלת תשובה תקינה – עדיין יש סיכון של 1:140 שיש לעובר בעיה קשה בכרומוזומים שלו.

חשוב להדגיש, בדיקת דם NIPT אינה בדיקה אבחנתית.

היא נותנת רק אומדן סטטיסטי אשר אינו מדויק לגבי רוב התסמונות.

 

קיימות שלוש בדיקות בהריון שבודקות את הכרומוזומים בצורה מלאה:

בדיקת סיסי שליה, בדיקת מי שפיר, ובדיקה ישירה של דם העובר על ידי דיקור חבל הטבור.
חשוב לדעת, מבין 3 הבדיקות, בדיקת מי השפיר בעלת הסיכון הנמוך ביותר להפלה.
עם זאת, ישנה קבוצת נשים אצלן השליה צמודה לקיר הקדמי של הרחם. בנשים אלה, הסיכון בבדיקת סיסי שליה שווה לזה שבבדיקת מי שפיר. אצל נשים אלה , נכון לשקול לבצע בדיקת סיסי שליה. הבדיקה מבוצעת כבר בשבוע 12-13, מקבלים תשובה תוך שבועיים (!!), מאוד מוקדם בהריון. בבדיקת סיסי שליה המחט אינה נמצאת בשק ההיריון ואין אפשרות לפגיעה בעובר.

גם בדיקת סיסי שליה וגם בבדיקת מי השפיר מבצעים בדיקת צ'יפ גנטי. היא נותנת מענה אבחנתי מצוין לגבי תקינות הכרומוזומים, שוללת תסמונות מולדות, פיגור התפתחותי ואף חלק ממקרי האוטיזם!
בשבועות 10-12 מקובל לבצע את בדיקת הסינון הראשונה – בדיקת שקיפות עורפית ובסמוך אליה בדיקת דם  – סקר ביוכימי טרימסטר ראשון.

מתלבטים מה היא הבדיקה הנכונה עבורכם?
פנו אלי להתייעצות ואוכל לעזור לכם להבין מה הצעד הבא! 

יש לך שאלה?