RCOG guideline No. 8 June 2010 (Royal College of Obstetricians and Gynaecologists)
מתוך הנחיות האיגוד הבריטי למיילדות וגינקולוגיה לגבי מי שפיר וסיסי שליה 2010
המידע המובא בפרק זה מופיע בהנחיות האיגוד הבריטי למיילדות וגינקולוגיה אשר פורסם בשנת 2010. החומר הרפואי נאסף ממקורות איסוף מידע אלקטרוניים שונים ביניהם – The Cochrane Library, DARE EMBASE, TRIP, Medline PubMed וזאת בהתייחס למאמרים מבוקרים מהשנים 2000-2008.
אחוז ההפלות: מתוך נתונים שפורסמו בדנמרק לפני 30 שנה דווח על תוספת סיכון של 1% לאחר ביצוע מי שפיר. פרסומים חדשים יותר מצביעים על אחוז נמוך יותר של הפלות.
יש עדות סטטיסטית מובהקת שלרופאים בעלי נסיון רב בביצוע בדיקות מי שפיר יש אחוזי הפלה נמוכים יותר כך שהניסיון בביצוע בדיקת מי שפיר חשוב. לרופאים בעלי נסיון רב במיוחד בביצוע בדיקת מי שפיר יש פחות הפלות [פי 6-8 פחות!!] בהשוואה לרופאים עם נסיון מועט. בעוד שרופא מנוסה מצליח לשאוב מי שפיר צלולים ב 94% מהמקרים כבר בדיקור הראשון, הרי שרופא עם ניסיון מופחת יצליח רק ב 69%. גם שיעור דיקורים עם מי שפיר המהולים בדם נמוך יותר אצל בעלי הנסיון (3%) בהשוואה לאלה בעלי נסיון מועט (16%) .
עבודות השוואתיות שפורטו לאחרונה מראות על אחוזי הפלה דומים לאחר בדיקת מי שפיר וסיסי שליה. עם זאת עדיין נכון להנחות את האשה ההרה שקיימת אפשרות שהסיכון בבדיקת סיסי שליה גבוה יותר.
העברת זיהומים במהלך הבדיקה: מטמר האולטראסאונד חייב להיות מכוסה בכיסוי סטרילי. יש להשתמש בג'ל סטרילי. יש לוודא באם המטופלת נשאית במחלות מדבקות (איידס, הפטיטיס וכד') ולנהוג על פי ההוראות במקרים אלה. בנשים עם איידס שעדיין לא קבלו טיפול תרופתי יש לדחות את בדיקת מי השפיר ולהתחיל תחילה במתן תרופות על מנת למנוע הדבקה עוברית. אין מניעה לבצע בדיקת מי שפיר בנשים עם צהבת מסוג B ו C. באופן כללי, הסיכון לזיהום אימהי לאחר דיקור מי שפיר נדיר ופחות 1/1000. הזיהום יתכן בעת דיקור שגוי במעיים במהלך החדרת המחט לרחם, במצב שהעור לא מחוטא כנדרש, כאשר יש זיהום במטמר האולטרהסאונד או בג'ל. קיימות הנחיות ברורות איך להימנע מזיהומים אלה.