מין העובר ואוטיזם

אבחון גנטי טרום השרשה [PGD] לבחירת נקבות על רקע אוטיזם

אוטיזם היא הפרעה די שכיחה באוכלוסייה. ההערכה היא, שכילד אחד מתוך 100, ילקה בהפרעות על רצף הטווח האוטיסטי. הפרעות אלה שכיחות פי 4 בבנים מאשר בבנות. מחקרים הראו כי לאוטיזם יש מרכיב גנטי ברור: אם לזוג יש ילד עם אוטיזם, קיים סיכון מוגבר להישנות של אוטיזם גם בצאצאים נוספים.

הפרעות בטווח האוטיסטי – [Autistic spectrum disorder [ASD – הן הפרעות נוירולוגיות התפתחותיות עם מרכיב גנטי ברור, שניתן לאבחן בחלק מהילדים הפגועים. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה ביכולת הרפואית לאבח סיבה גנטית להפרעה מסוג זה.

מה הסיבות העיקריות להפרעות האוטיזם?

הפרעות כרומוזומליות: ל-7%-20% מהילדים הפגועים ב-ASD יש הפרעה כרומוזומלית, שנמצאה כסיבה לפיגור התפתחותי. חלק מההפרעות בכרומוזומים אפשר לאבחן במיקרוסקופ (חסרים ותוספות של כרומוזומים שלמים) אחרים ניתן לאבחן בבדיקת הצ'יפ הגנטי (בעיקר שינויים תת-מיקרוסקופיים, כגון חסרים או תוספות בכרומוזומים].
בדיקת צ'יפ גנטי של תאי הילד (או העובר באמצעות בדיקת מי שפיר) מהווה היום סטנדרט רפואי מקובל באבחון ילדים ל-ASD והיא כלולה בסל הבריאות.
תסמונות גנטיות מוגדרות: למשל, תסמונת X שביר. בתסמונות אלה יש, בנוסף להפרעה מהטווח האוטיסטי, גם מאפיינים גופניים אחרים אותם ניתן לעתים לגלות בבדיקה של גנטיקאי קליני. על פי הממצאים ניתן  לעתים לכוון לבירור מולקולרי מסוים.
שינויים בגנים בודדים

מעבר לתסמונות המוגדרות היטב, תוארו גם שינויים רבים בגנים אחרים, שמביאים לתוצאה דומה. כיום ניתן  לבצע בדיקות למספר רב של  גנים הקשורים באוטיזם באמצעות פאנלים מוגדרים הכוללים עשרות גנים שווים.
לאחרונה, תוארה שיטה המאפשרת לסרוק את אזורי הגנים המקודדים לחלבונים הקיימים בשיטה של (Whole exome/genome sequencing (WES/WGS). בדיקות כגון אלה מוסיפות אחוזים בודדים לסיכוי שיעורי גילוי הפרעות.

סיכוי הישנות לאוטיזם

מחקרים הוכיחו באופן חד משמעותי, שקיים  סיכון מגבר להישנות של הפרעה מהטווח האוטיסטי (ADS) בכל הריון של זוג הורים, שלהם כבר יש צאצא עם הפרעה כזו.

  • אם ההפרעה נובעת משינוי כרומוזומלי משפחתי, סיכון ההישנות של האוטיזם אצל הילד הבא הוא עד 50%.
  • אם ההפרעה נובעת ממוטציה בגן ספציפי, סיכון ההישנות נע בין אחוזים בודדים ועד 50%, בהתאם לצורת ההורשה של ההפרעה.

ככלל, עדיף לנסות ולזהות אם יש פגם גנטי בבסיס ההפרעה. אם מזוהה פגם גנטי שכזה, ניתן להבא לבצע אבחון טרום לידתי או טרום השרשתי PGD  ייחודי למניעת ההעברה של הפגם הגנטי שזוהה. אם אין אבחנה גנטית קודמת, הסיכון האמפירי להישנות אוטזים בצאצאים נוספים הוא 7%-22% לזכרים ו-1%-8% לנקבות. אומנם הסיכוי להישנות בזכרים גבוה יותר, אך במקרים ומדובר בהפרעה גנטית, במקרים מסוימים סיכוי ההישנות עלולים להיות זהים גם בנקבות ולעתים בחומרה דומה.

המלצות לטיפול

בשלב ראשון ממליצים על ברור גנטי על ידי בדיקת צ'יפ גנטי (CMA) ובדיקת X שביר. במידה ובדיקות אלה תקינות יש לשקול בדיקת פאנלים ו/או WES/WGS. קיימת אפשרות לערוך ברירת מין העובר באמצעות הליך של אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD) של העוברים שהושגו בהפריה חוץ גופית. הליך זה מורכב, הוא אמנם מקטין סטטיסטית את הסיכוי להישנות אבל לא יכול למנוע אותה לחלוטין.