סיכוני דיקור מי שפיר בשבועות 11-15 – תוצאות מחקר

Perinat Med. 1995;23(3):149-58.

Experience with early amniocentesis

Sundberg K1, Jørgensen FS, Tabor A, Bang J.

שם המאמר: נסיון עם ביצוע בדיקות מי שפיר מוקדמות בשבועות 14-15 להריון.

במאמר זה שנכתב בדנמרק נערכה סקירה של הספרות הרפואית העוסקת בבדיקות מי שפיר מוקדמות בשבועות 14-15 להריון. הנתונים שנאספו להשוואה בין המחקרים השונים  היו בעיקר שיעור ההפלות לאחר דיקור מי השפיר ודיוק תשובות המעבדה לתקינות הכרומוזומים.

בבדיקת תוצאות המעבדה היו קשיים רבים יותר בגידול הכרומוזומים והערכתם לאחר בדיקות מי שפיר מקודמות. עם זאת, אך לאחר סיום עבודת המעבדה לא היה הבדל בדיוק התשובות בין בדיקות מי שפיר מוקדמות ואלה שבוצעו במועד המקובל בשליש השני להריון. מאחר ובבדיקת מי שפיר מוקדמת יש משמעותית פחות תאים של העובר בהשוואה לבדיקות מי שפיר רגילות בשליש השני להריון, פותחה שיטה מעבדתית מיוחדת בה נשאבת כמות רבה של מי שפיר, המים מוזרמים דרך מערכת סינון מיוחדת ומוחזרים לרחם. בכך ניתן להשיג כמות רבה יותר של תאים עבריים.

באשר לשיעור ההפלות, בבדיקת נתוני 5000 בדיקות מי שפיר מוקדמות היו כ 1% הפלות קשורות לביצוע הפעולה. נתון זה דומה לדעת מחברי המאמר לשיעור ההפלות לאחר בדיקת מי שפיר בשליש השני להריון.

הערה/פרופ' שלו: המאמר נכתב לפני כ 20  שנה. למחברי המאמר בדנמרק ניסיון רב בבדיקות מי שפיר והיו מהראשונים לבצע  את הבדיקה.  לא מקובל כעת לבצע בדיקות מי שפיר מוקדמות, והן אף אסורות על פי הוראות משרד הבריאות. השיטה שפותחה בדנמרק לסינון תאי עובר בבדיקת מי שפיר טובה כאשר בדיקת מי השפיר מבוצעת מוקדם בהריון. למעשה היא לא נמצאת בשימוש מאחר ובבדיקת מי השפיר הרגילה בשליש השני יש מספיק תאי עובר לשם ביצוע בדיקת הכרומוזומים.  גם שיעור ההפלות לאחר בדיקת מי שפיר רגילה  פחתה פי 10 בהשוואה לבדיקת מי שפיר מוקדמת והיא על פי נתונים רפואיים אחרונים בין 0.1%-0.2%.