הורים רבים חוששים מזיהום שיסכן את העובר בעת ההיריון. וירוס ה-CMV הוא אחד הזיהומים שמעוררים את החשש הכבד ביותר.
מה הוא וירוס ה CMV?
וירוס זה הוא הגורם השכיח ביותר לזיהום תוך רחמי. רוב האוכלוסייה הבוגרת נחשפת ל-CMV, במהלך גיל הילדות, וכ-0.2% עד 2% מהנשים ההרות נדבקות בו במהלך ההיריון. גם אם האם נחשפה בעבר ל-CMV, זה לא מונע לחלוטין פעילות חוזרת של הנגיף, או הדבקה של זן אחר מאותו הנגיף. עם זאת הדבקה קודמת גורמת להיווצרות נוגדים כנגד הוירוס בגוף האשה והסיכון להדבקה חוזרת בהריון קטן ביותר.
איך מטפלים ב-CMV?
לא קיים טיפול יעיל למניעת זיהום עוברי. יחד עם זאת, מאחר ואין דרך להתחסן, יש להקפיד בעת ההיריון על הגיינה מול ילדים אחרים באותה תקופה:
- יש להימנע משתן ורוק של תינוקות וילדים מתחת לגיל 6, שהם נשאים אקטיביים של הווירוס.
- יש להקפיד על רחיצה תכופה של הידיים עם סבון ומים, בעיקר לאחר החלפת חיתולים או ניקוי אף מנוזל. נשים הרות שעובדות בגני ילדים ומעונות יום צריכות להקפיד על כך במיוחד.
- יש להימנע מלנשק ילדים מתחת לגיל 6 באזור הפה או הלחי. אפשר ורצוי לנשק אותם על המצח.
- יש להימנע מלחלוק מזונות או שתייה – וגם כלי אוכל ושתיה – עם ילדים מתחת לגיל 6.
מה עושים אם התגלה שנדבקנו?
אם ביצעתם בדיקת דם ובדיקות הדם לנוגדנים נגד הנגיף מצביעות על הדבקה, מומלץ לדחות את הכניסה להריון בחצי שנה.
למה גורם הווירוס?
הדבקה ב-CMV עלולה לגרום למומים בעובר: משקל לידה נמוך, מיקרוצפליה (ראש קטן), פיגור מוטורי ומנטלי, פיגור גדילה תוך רחמי, כוריורטיניטיס (פגיעה בראיה), פגיעה בשמיעה, הגדלה של הטחול והכבד, אנמיה המוליטית, הסתיידויות במוח, צהבת. בבדיקת אולטרסאונד ניתן לזהות סימנים לפיגור בגדילה, מיעוט מי שפיר, מיקרוצפליה, הרחבת חדרי מוח והסתיידויות ברקמת המוח.
מעקב אחרי וירוס ה-CMV בהריון, צעד אחרי צעד:
הדבקה ב CMV במהלך ההיריון מביאה עמה חשש כבד לאשה ההרה וחוסר בטחון באשר לבריאות העובר ועתידו.
- האם האישה ההרה נדבקה ב CMV? בבדיקת דם ניתן לקבוע באם האשה נדבקה והאם זו הדבקה ראשונית ב CMV או הדבקה חוזרת.
- אם התברר שמדובר בהדבקה ראשונה של האם ב-CMV, עולה השאלה – האם העובר נדבק בווירוס? רק ב 40% מהמקרים בהם נדבקת האישה, הווירוס עובר לעובר ומדביק אותו.
- עובר שנדבק מפריש את הווירוס בשתן וניתן לזהות אותו במי השפיר. מכאן, שאם מזהים את הווירוס במי השפיר הרי שהעובר נדבק.
איך בודקים אם העובר נדבק
בבדיקת מי שפיר שואבים כ-10 סמ"ק ממי השפיר. אלה נשלחים למעבדה לבדיקה ספציפית המזהה את הווירוס.
מתי מבצעים את הבדיקה?
בדיקת מי השפיר אמורה להתבצע לפחות 6-7 שבועות לאחר הדבקת האם ולא לפני שבוע 21 להריון. כאשר בדיקת מי השפיר תתבצע בשלב מוקדם משבוע 21, יתכן מצב בו הווירוס עדיין לא יזוהה ותתקבל תשובה שגויה.כלומר יתכן מצב בו העובר ידבק בוירוס אך תופיע תשובה שאין וירוס CMV במי השפיר.
כאשר בדיקת מי השפיר נעשת במועד הנכון, אי זיהוי הווירוס במי השפיר משמעותו שהעובר לא נדבק בווירוס ובכך ניתן שקט נפשי לבני הזוג במהלך ההיריון.
האם תשובה חיובית ל CMV במי השפיר היא הפסקת הריון? עדיין לא
תשובה חיובית במי השפיר אינה מחייבת הפסקת הריון מיידית, כפי שהיה נהוג בעבר. זוגות רבים מעוניינים להמשיך בהריון ולחכות לתוצאות בדיקות האולטרסאונד וה-MRI.
האם עובר שנדבק הוא פגוע? לא דווקא
זיהוי וירוס CMV במי השפיר מהווה הוכחה לכך שהעובר חולה. אולם, לא כל עובר חולה נולד פגוע. מתברר, שרק 20% מהעוברים שנדבקו בווירוס נפגעים משמעותית.
פגיעות אלה, בעיקר במערכת העצבים המרכזית, ניתן לאבחן במהלך ההיריון בבדיקות אולטרסאונד מכוונות למוח ובבדיקת MRI, שנעשית בשלב מאוחר יחסית בהריון, סביב שבועות 30-32. מסתבר, שכשלא ניצפו ממצאים חריגים בבדיקות האולטרסאונד ובדיקות ה-MRI, הסיכוי לפגיעה חמורה בעובר או בילוד קטנה ובדרך כלל מדובר בפגיעה קלה יחסית בשמיעה.
חשוב לדעת!
לאחרונה פורסמו ממצאים מבתי חולים בארץ ובצרפת על הריונות שבהם לא זוהה וירוס ה- CMV במי השפיר לנשים שחלו בהריון אבל הווירוס נמצא בתינוקות לאחר הלידה. למרות שבדיקת מי השפיר אצלם היתה שלילית ל-CMV, בכ-15% מהתינוקות התגלה הווירוס. אבל אצל אף אחד מהתינוקות האלה לא היתה פגיעה נוירולוגית קשה והממצאים היחידים היו הפרעה מסוימת בשמיעה. התוצאות מצביעות,שההדבקה הייתה כנראה מאוחרת יותר, אחרי בדיקת מי השפיר. המסקנה ממצאים חדשים אלה: כאשר האם נדבקת בהריון ב- CMV ובדיקת מי השפיר לווירוס תימצא שלילית, מומלץ להמשיך ולבצע בדיקות מכוונות באולטרסאונד ובמידת הצורך גם MRI לזיהוי הדבקות או פגיעה אפשרית בעובר.