(על פי הנחיות החברה הבינלאומית לאולטראסאונד ISUOG  לביצוע בדיקת מי שפיר – 2016)

לפני שאסכם עבורכן את הסיכונים לאחר בדיקת מי שפיר כפי שפרסם ארגון ה ISUOG העולמי , כמה מילים מניסיוני לאחר ביצוע אלפי בדיקות מי שפיר קרוב ל 40 שנים.

את הסיבוכים לאחר הבדיקה ניתן לחלק לשני סוגים. חלק מהם יקרו ללא סיבה מוסברת ובהפתעה לאחר מהלך פעולה תקין לחלוטין. וחלק מהם קשורים בטכניקת הדיקור, ברופא המבצע ובבעיות שונות הקשורות במהלך ההריון עצמו. לא נוכל למנוע את הסיבוכים המופיעים לאחר דיקור שעבר ללא כל בעיה. זה קורה וניתן להתנחם באותם מחקרים שמצאו שבדיקת מי שפיר כמעט ולא השפיעה לרעה על מהלך ההריון ומצב הילודים לאחר הלידה.

אתייחס לצד הקשור במומחיות הרופא המבצע. בדיקת מי השפיר היא פשוטה וקלה. אינה כואבת, מרגישים מעט לחץ בבטן התחתונה. זה הכל. הדיקור ושאיבת מי השפיר נמשכים פחות מדקה. אמנם משך הפעולה כולה כ 10 דקות, אך רוב הזמן הוא על ניקוי וחיטוי הבטן, הסבר על הפעולה ומתן הנחיות להתנהגות אחריה.

מניסיוני, ישנם גורמים שונים שיכולים לגרום לסיבוך אפשרי לאחר הדיקור. הם קשורים החל בהחלטה – האם נכון לבצע כעת את הדיקור? האם מהלך ההריון עד כה לא מהווה סיכון לביצוע הדיקור? באיזה מקום ברחם יש לבצע את הדיקור? באיזה כיון להחדיר את המחט? מה הסיכוי שהעובר יתקרב למחט ומה עושים כאשר העובר קרוב מידי אליה? – ועוד פרטים רבים הקשורים בדיקור מי שפיר. צודקים חברי ISUOG מחברי הדוח שחוסר מיומנות של הרופא היא גורם סיכון גבוה!  אמנם יש המלצה מצדם לבדוק את מיומנות הרופא במיוחד את מספר הפלות שחלו אצלו במשך שנה , אך הדבר לא מיושם בארץ. אמנם כל רופא נשים יכול לבצע בדיקת מי שפיר, אך לא לכל אחד המיומנות הדרושה וניסיון מספיק בביצוע הדיקור. אני ממליץ לכן לברר לפני הפעולה , במידת האפשר , באשר לניסיונו של הרופא המבצע. זה חשוב.

בגלל רגישות הבדיקה ומורכבותה, צריכה הבדיקה להתבצע על ידי רופא מיומן, בעל ניסיון של שנים רבות

מי שפיר, סיכונים ותופעות לוואי

כדי להחליט את ההחלטה הנכונה וכדי להזים שמועות לא מבוססות ופחדים גדולים מהמציאות, מוצגים הסיכונים הקיימים אחרי דיקור מי שפיר:

הפלה אחרי מי שפיר

על פי המחקרים האחרונים הסיכון להפלה בעקבות בדיקת מי השפיר עומד על 0.1% כלומר בדיקור אחד מתוך 1000 דיקורים. ישנם מקרים בהם הסיכון הוא גבוה יותר אך זה תלוי ברופא המבצע, בנתונים האישיים של היולדת, בהיסטוריה המיילדותית ובמהלך ההריון עצמו ועוד. כאשר הדיקור מבוצע כהלכה אין סיבה שהעובר יפגע. הדיקור מבוצע תחת השגחה מתמדת באולטראסאונד, וכאשר העובר מתקרב למחט ניתן להסיט אותה הצידה ואף לצאת מחלל הרחם. הפגיעה נדירה ביותר ובדרך כלל אינה מזיקה. כך גם סיבוכים הקשורים בפגיעה במטופלת. הדיווחים המעטים ביותר על סיבוכים ליולדת היו קשורים בביצוע שגוי של אופן הדיקור, למשל פגיעה בלולאת מעי , במחלה מיוחדת של היולדת או בטיפול רפואי שגוי במטופלת לאחר בדיקת מי השפיר.

הגורמים לעליה בסיכון לאחר בדיקת מי שפיר הם:

•  ביצוע יותר מדיקור 1 על מנת להשיג מי שפיר.
• חוסר ניסיון מספיק של הרופא המבצע את הבדיקה.
• חיטוי לא מספיק ותנאי סטריליזציה פגומים.
• מי שפיר דמיים, כלומר דימום בהריון במועד הבדיקה.
• הימצאות מומים בעובר.

ככל שמשך הזמן חולף מפעולת הדיקור, כך יורד הסיכון להפלה. בניסוי שנערך בדנמרק  על 147,987 נשים שעברו בדיקת מי שפיר הסיכון נמצא ששיעור הסיבוכים עד חודש וחצי לאחר הדיקור היה 0.09%   בלבד.

ירידת מים אחרי מי שפיר

הסיכון לירידת מי שפיר  קטן מ 1%.  בדרך כלל החור בקרומים נסגר ספונטנית וירידת המים פוסקת.

זיהום תוך-רחמי

הסיכון לזיהום בחלל הרחם לאחר בדיקת מי שפיר נמוך מאד וקטן מ-0.1%.

פגיעה בעובר בעת דיקור מי שפיר

הסבירות לפגיעה בעובר בעת הבדיקה נמוכה ביותר, עד כמעט לא קיימת. רק בפרסומים רפואיים ישנים, בהם דיקור מי השפיר היה ללא הדמיה רציפה באולטרסאונד והניסיון בביצוע הבדיקה מועט, נרשמו פגיעות כאלה.

סיבוכים אימהיים אחרי בדיקת מי שפיר

סיבוכים אצל האם, הקשורים לבדיקת מי שפיר, כגון זיהום קשה ואפילו מוות, דווחו במספר מזערי של מקרים. הדיקור מבוצע בתנאים סטריליים כולל כיסוי וחיטוי הבטן, ציוד וכפפות סטריליות. גם הרופא לובש ביגוד מיוחד. באחד המקרים, הסיבה לזיהום קשה היה חדירה של המחט דרך מעי בעת הפעולה. בכך, זיהום צואתי הוחדר למי השפיר והתפתח במהירות רבה. גם מיקרואורגניזמים הנמצאים בג’ל ובמטמר האולטרסאונד יכולים להוות מקור לזיהום. לפיכך, יש לחטא את מטמר האולטראסאונד לפני כל דיקור ולעטוף אותו בניילון סטרילי.

גורמים המגבירים את הסיכון בבדיקת מי שפיר

• חוסר מיומנות של הרופא. עבודות מחקר הראו שעל מנת לשמור על רמת מיומנות יש לבצע למעלה מ 100 בדיקות מי שפיר בשנה.
• ביצוע מספר דיקורים (3 ומעלה) על מנת לשאוב מי שפיר. לאחר 2 דיקורים בהם לא נשאבו מי שפיר, עדיף לדחות את הפעולה ולבצע את הדיקור השלישי לאחר 24 שעות.
• מומים בעובר. מאחר ומום עוברי קשור בסיכון גבוה יותר להפלה, הרי שבמקרה זה עולה גם  הסיכון להפלה בעקבות מי שפיר.
• צבע מי השפיר. במצב רגיל צבע המים צהבהב וצלול. מי שפיר בצבע אדום או חום מצביעים על דימום בתוך מי השפיר וקשורים בעליה בשיעור ההפלות.
• בדיקת מומחיות הרופא. להערכת מומחים, יש לבדוק את מומחיות הרופא המבצע דיקורי מי שפיר ואם אירעו לו 4 הפלות ויותר מתוך 100 בדיקות מי השפיר האחרונות שביצע.  יש להעריך מחדש את כשירותו לבצע בדיקות מי שפיר.
• גורמים נוספים אשר ההוכחה לגביהם כמגבירים סיכון להפלה אחרי מי שפיר אינה מוחלטת:  מיומות ברחם, רחם במבנה אנטומי לא תקין, הפרדות קרומים ודימום סוב-כוריוני, דימום במהלך ההיריון או דימום לדני בעת ביצוע הדיקור, עודף משקל [ BMI גבוה מ-40],   3 הפלות ויותר בעברה של האישה.

תופעות לוואי מסוכנות או מתי לפנות בדחיפות לרופא

במידה ואחת מהתופעות המפורטות בהמשך מתקיימת לאחר בדיקת מי שפיר, על האישה להודיע לרופא המטפל או לגשת מידית לבדיקה רפואית (מיון נשים) :

• עלית חום מעל 37.5 צלסיוס
• התכווצויות כואבות ותחושת צירים
• ירידת מים או הופעת דימום

כמה זמן אחרי מי שפיר יש סיכון להפלה?

קיימות סטטיסטיקות רבות באשר למשך הזמן עד חלוף הסיכון לאחר בדיקת מי שפיר.

שיעור הסיכון נמדד בכמה פרקי זמן  – תוך 3 ימים, עד שבוע, עד 3 שבועות, עד שבוע 24 להריון ולמשך כל ההיריון.

ברור לנו, שככל שמתרחקים  מדיקור מי השפיר כך הסיכון  יורד. הסיכון לזיהום הוא בעיקר בתקופה הקרובה לדיקור, הסיכון לירידת מים נמשך זמן רב יותר. אנחנו תוהים לפעמים האם ירידת מים לאחר  3 שבועות מבדיקת מי השפיר קשורה לדיקור. אין לכך תשובה חד משמעית מאחר וירידת מים יכולה לקרות ללא קשר לדיקור.

לסיכום, בגלל רגשות הבדיקה ומורכבותה, צריכה הבדיקה להתבצע על ידי רופא מיומן, בעל ניסיון של שנים רבות. אם את עדיין מתלבטת, את מוזמנת להתייעץ איתי. מאחוריי עשרות שנות ניסיון בביצוע בדיקות מסוג זה . אמנם “אין האופה מעיד על עיסתו” ולא אשבח את עצמי. ובכל זאת ,אני אחראי שנים רבות על תחום הפעולות הפולשניות באולטראסאונד בעובר כולל בדיקות מי שפיר, סיסי שליה, דיקור חבל הטבור והחלפת דם לעובר עוד בהיותו ברחם. לניסיון חשיבות רבה מאוד בהפחתת הסיכונים והסיבוכים לאחר בדיקת מי שפיר.

הפוסט סיכונים ובעיות אחרי בדיקת מי שפיר הופיע ראשון במי שפיר

נשים רבות חוששות מהבדיקה והרבה דיסאינפורמציה נשמעת מכל כיוון. מסתבר שיש נתונים משמעותיים, של מחקרים רבים, שיוכלו להרגיע ולהפיס את החששות.

הסיבוכים שעלולים להיות כתוצאה מבדיקת מי שפיר

1.  ירידת מים מוקדמת
2.  זיהום תוך רחמי
3.  התכווצויות רחמיות
4.  היפרדות שליה.
5.  כאבים באזור הדיקור

נתונים מרגיעים

בעבר נהוג היה לחשוב, שהסיכוי לאבדן העובר אחרי בדיקת מי שפיר הוא 1:200-1:300. המספרים האלה ארכאיים וכעת, עם השיפור בהדמיית האולטראסאונד וכנראה גם הניסיון שרכשו הרופאים, הסיכון להפלה קטן מאוד.

בעבודה שפורסמה בשנת 2015 על 42,761 נשים בדיקת מי השפיר גרמה להפלה ב-0.11%, כלומר 1 מתוך 1000 נשים.(מחקר מס 1).

בשבדיה (מחקר מס 2 ) נבדקו 21,749 נשים מבוגרות יחסית, בגילאי 35-49 ולא נמצאה עליה משמעותית בסיכונים אחרי בדיקת מי שפיר לעומת נשים שלא עברו את הבדיקה. הדיקור לא גרם לסיבוכים קשים כגון ירידת מים, דימומים או היפרדות שליה. רק במצב שבו בדיקת מי השפיר בוצעה מוקדם בהריון ולפני שבוע 15 נצפתה עליה בשיעור לידות מכשירניות (לידת ואקום או לידת מלקחיים) וניתוחים קיסריים.

תוצאות דומות נמצאו במחקר מדנמרק בו נבדקו נתונים ממאגר הנתונים הלאומי לשנים 200-2010 על 147,987 נשים (מחקר מס 7). כפי שנמצא, שיעור ההפלות בטווח של עד 4-6 שבועות מהדיקור היה נמוך ביותר. לא נמצא הבדל בשיעור ההפלות או מוות עוברי בין נשים שבצעו את בדיקת מי השפיר ונשים שלא בצעו את הבדיקה.

עבודת מחקר שבוצעה באמסטרדם (מחקר מס 4)  ב-29,201 נשים, שעברו בדיקת מי שפיר, נמצא שהיו יותר הפלות רק כאשר הסיבה לדיקור היה מום גופני בעובר שניצפה בבדיקת אולטראסאונד, או מומים אחרים במשפחה או שבוצעו מספר דיקורים עד לקבלת כמות מספקת של מי שפיר. מסקנת המחקר: ככל שמומחיות הרופא הייתה טובה יותר כך היו פחות הפלות.

שאלות אחרות התייחסו למתן תרופות להרפיית הרחם לפני דיקור מי שפיר, או האם המקום בו מוחדרת המחט לרחם משפיעה על שיעור הסיבוכים. לנושאים אלה התייחסו בעבודת מחקר שבוצעה בשנת 2012 בה נבדקו 1049 נשים.

מסקנות עבודת המחקר היו אלה:

1.מתן תרופות להרפיית הרחם טרם בדיקת מי השפיר, כגון מתן פרוגסטרון, לא השפיעו על מהלך הדיקור ושיעור הסיבוכים לאחריו.

2.לא נמצא קשר בין מקום הדיקור של המחט על פני רחם והסיבוכים לאחר הבדיקה.

3.המדד הקובע בהפחתת סיבוכים לאחר בדיקת מי שפיר היה ניסיונו ומומחיותו של הרופא המבע.

כאבים אחרי מי שפיר

נשים רבות חוששות מהכאב בעת הדיקור לבדיקת מי השפיר. חוקרים בבלגיה(עבודה מס 6) הזריקו לפני בדיקת מי השפיר ל-114 נשים חומר הרדמה מתחת לעור ובאזור הדיקור. התוצאות הושוו לנשים אחרות שעברו בדיקת מי שפיר ללא חומר הרדמה. בסיכום המחקר לא היה הבדל בהרגשת הכאב בין הנשים שקבלו חומר הרדמה לבין אלה שלא קבלו.

בשאלון שניתן לכל הנשים דיווחו אלה על הנתונים הבאים:

97% דיווחו שהדיקור לא כואב
79% אמרו שציפו שהדיקור יכאב יותר
59% אמרו שעצמת הכאב היתה כמו בבדיקת דם
98%  אמרו שיעשו שוב מי שפיר

מסקנת המחקר – דיקור מי השפיר לא כואב והרדמה מקומית לא משפיעה על תחושת הכאב.

עבודה אחרת על תחושת הפחד לפני דיקור מי השפיר והרגשת הכאב לאחר מכן, בוצעה בניו יורק על 183 נשים (עבודת מחקר 3). רוב הנשים חשבו שהדיקור יכאב משמעותית  יותר מאשר היה במציאות. כך היה גם לגבי רמת הפחד ולאחר הדיקור ירדה רמת החרדה באופן משמעותי.
נשים שחוו חרדת יתר התלוננו גם על יותר כאבים בבדיקה . גורם משמעותי לכאבים שחשו בבדיקה היה קושי טכני בשאיבת מי שפיר. מכאן שיש חשיבות רבה לרמת מומחיות הרופא המבצע כגורם בהפחתת הכאבים. בסולם 1-10 רמת הכאב שדווח היה 2.1 וחרדה עוד פחות מכך.

השפעת תשובה תקינה של בדיקות סקר שליש הראשון

נבדקה גם השפעת תשובה תקינה של בדיקות סקר שליש הראשון על רמת החרדה עד לקבלת תשובת מי השפיר. סף החרדה היה גבוה ותשובה תקינה לא הורידה את רמת החרדה (עבודה מס 9).

סיכום

על פי הנחיות נתוני האיגוד האנגלי למיילדות וגינקולוגיה מ-2010, הסיכון לזיהום אימהי לאחר בדיקת מי שפיר הוא מזערי – פחות מ 0.1% (עבודה מס 8). משמעות מיוחדת יש לניסיונו של הרופא המבצע את הבדיקה. לרופאים עם ניסיון רב בבדיקת מי שפיר יש באופן מובהק פחות הפלות (פי 6-8 פחות), ויותר הצלחות בשאיבת מי שפיר צלולים ופחות דימום תוך רחמי.

לסיכום, אפשר להירגע…

הפוסט החרדות והפחד מכאב – נתוני מחקרים הופיע ראשון במי שפיר

BJOG. 2003 Apr;110(4):392-9.

Ultrasound Obstet Gynecol. 2015 Jan;45(1):16-26.

Procedure-related risk of miscarriage following amniocentesis and chorionic villus sampling: a systematic review and meta-analysis.

Akolekar R, Beta J, Picciarelli G, Ogilvie C, D'Antonio, F

מהו שיעור ההפלות לאחר מי שפיר וסיסי שליה? / שנת פרסום המחקר: 2015

המחקר שפורסם בשנת 2015 מסכם את שיעור ההפלות לאחר בדיקות מי שפיר ולאחר בדיקות סיסי שליה על פי הספרות הרפואית. הנתונים נלקחו ממספר מקורות  MEDLINE, EMBASE, CINHAL and The Cochrane Library 2000-2014

ורק ממרכזים שדיווחו על ביצוע למעלה מ 1000 בדיקות. שיעור ההפלות חושב לגבי הפלות שחלו מביצוע הבדיקה ועד שבוע 24.

42,761 נשים עברו בדיקת מי שפיר מתוכן הפילו 324 נשים – שיעור הפלות של 0.81%  (95% CI, 0.58%-1.08%).

8899 נשים עברו בדיקת סיסי שליה ומתוכן הפילו 207 נשים –  שיעור הפלות של   % 2.18  (95% CI, 1.61%-2.82%).

קבוצת הביקורת כללה נשים שלא עברו בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה. בקבוצת הביקורת למי שפיר שיעור ההפלות היה 0.67% (95% CI, 0.46%-0.91% )

ובקבוצת הביקורת לסיסי שליה שיעור ההפלות היה 1.79% (95% CI, 0.61 %-3.58%).

לפיכך הסיכון המשוכלל להפלה לאחר בדיקת מי שפיר הוא 0.11%  ולאחר סיסי שליה 0.22%.

מסקנת המחקר: הסיכון להפלה לאחר בדיקת מי שפיר הוא קטן בהרבה מזה הניתן כעת למטופלות והוא עומד על 1 מקרה ל 1000 דיקורי מי שפיר (1:1000). הסיכון להפלה לאחר סיסי שליה גבוה פי שניים מזה של מי שפיר ועומד על 1 מקרה ל 500 סיסי שליה (1:500).

הפוסט מהו שיעור ההפלות לאחר מי שפיר וסיסי שליה – תוצאות מחקר הופיע ראשון במי שפיר

BJOG. 2003 Apr;110(4):392-9.

Maternal complications following amniocentesis and chorionic villus sampling for prenatal karyotyping.

Cederholm M1, Haglund B, Axelsson O.

שם המחקר: סיבוכים להריון וליולדת בעקבות בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה. / פרסום המחקר 2003

מטרת העבודה: האם דיקור מי שפיר ובדיקת סיסי שליה מעלים את הסיכון להריון על ידי גרימת דימום, הפרדות שליה, ירידת מים מוקדמת, מהלך לידה לא תקין, או עליה במספר הניתוחים הקיסרים.

העבודה בוצעה בשודיה ובה נבדקו 71,586 נשים בהריון יחיד ובגיל 35-49 שנים. 21,749 נשים עברו בדיקת מי שפיר ו- 1984 נשים עברו בדיקת סיסי שליה. בקבוצת ביקורת היו 47,854 נשים שלא עברו בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה.

תוצאות: בדיקת מי שפיר לא גרמה לסיבוכי הריון קשים כגון היפרדות שליה או שלית פתח. כך גם לגבי בדיקת סיסי שליה.

בהשוואה לנשים שלא עשו בדיקת מי שפיר, הרי שלנשים שעברו את הבדיקה היה סיכוי מעט מוגבר לירידת מים. סיכון זה עלה כאשר ביצעו את בדיקת מי השפיר לפני שבוע 15. כמו כן נמצאה עליה מסוימת בלידות מכשירים (לידת ואקום, לידת מלקחיים) וניתוחים קיסרים בנשים שעברו בדיקת מי שפיר. ממצא זה לא נמצא לאחר בדיקת סיסי שליה.

סיכום המחקר:

לא נמצאה עליה בסיבוכים משמעותיים לאחר בדיקת מי שפיר או סיסי שליה. יש עליה בשיעור הסיבוכים כאשר בדיקת מי השפיר בוצעה לפני שבוע 15.

הפוסט סיבוכים בעקבות בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה – תוצאות מחקר הופיע ראשון במי שפיר

Ultrasound Obstet Gynecol. 2002 Jan;19(1):13-7.

Maternal pain and anxiety in genetic amniocentesis: expectation versus reality.

Ferber A, OBGYN, Lenox-Hill Hospital, New York

נושא המחקר: תחושת הפחד והכאב בבדיקת מי שפיר / פרסום המחקר 2002

המחקר שבוצע בניו יורק בדק את תחושת הפחד לפני דיקור מי שפיר בהריון יחיד ואת תחושת הכאב לאחר הפעולה. רמת הכאב והחרדה נבדקו על פי אמת מידה visual analog scale VAS.

ביצוע המחקר: 183 נשים השתתפו במחקר. הערכת עצמת הכאב לפני הדיקור היתה משמעותית גבוה יותר לפני בדיקת מי השפיר בהשוואה לזו שדווחה מיד בסיום הדיקור. כך גם לגבי הרגשת החרדה שהייתה משמעותית גבוהה יותר לפני הדיקור מאשר מיד לאחריו. ככל שרמת החרדה הייתה גבוהה יותר לפני או אחרי הדיקור כך הייתה גבוהה יותר הערכת עצמת הכאב. נשים שעשו בדיקת מי שפיר בעבר חוו פחות חרדה וכאב. המדד היחיד שהיה קשור משמעותית לעליה בהרגשת הכאב היה קושי טכני בביצוע בדיקת מי השפיר.

מסקנות: בעת ייעוץ ושיחה טרם דיקור מי השפיר יש להדגיש את העובדה שהכאב האמיתי והחרדה לאחר הדיקור הם משמעותית נמוכים מאשר טרם הפעולה. רמת הכאב לאחר הדיקור נמוכה ובסולם 0-10 דרגת הכאב הייתה 2.1 ואילו רמת החרדה הייתה נמוכה יותר.

הפוסט תחושת הפחד והכאב בבדיקת מי שפיר – תוצאות מחקר הופיע ראשון במי שפיר

Ultrasound Obstet Gynecol. 2016 Jun 3.

Total pregnancy loss after chorionic villus sampling and amniocentesis – A cohort study.

Bakker M  et al

שעור ההפלות לאחר בדיקת מי שפיר וסיסי שליה: יש חשיבות לניסיון הרופא המבצע ושעור ההפלות נמוך מזה המדווח עד כה

עבודה חדשה מאוניברסיטת גרינגן באמסטרדאם פורסמה ביוני 2016 אשר קשורה בשיעור  ההפלות לאחר בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה. בעבודה זו נבדקו פרמטרים הקשורים בנבדקת, ברופא המבצע ובהליך עצמו (בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה) אשר להם השפעה אפשרית על הסיכון להפלה.

נבדקו נתונים רפואיים של 29,201 נשים בשנים 2001-2011. חלק מהנשים עבר פעולה פולשנית של בדיקת מי שפיר או סיסי שליה ואחרות רק בדיקות אולטראסאונד.

ממצאים:

המדדים אשר היו קשורים להפלה לאחר בדיקת סיסי שליה (בחדירה דרך צוואר הרחם או בדיקור דרך הבטן) היו:  1.ביצוע מספר חדירות לשליה על מנת לקבל כמות מספקת של סיסי שליה;  2. ביצוע הפעולה לאחר שבוע 13 להריון; 3. הריון לאחר טיפולי פריון.

המדדים אשר היו קשורים להפלה לאחר בדיקת מי שפיר היו:

1. אבחון של מום בעובר בסקירת מערכות מוקדמת.
2. היסטוריה של מומים מולדים במשפחה.
3.  ביצוע מספר דיקורים על מנת לקבל מי שפיר.

באשר לבדיקת סיסי שליה: בקבוצת הנשים מעל גיל 36 שלא בצעה בדיקת מי שפיר או בדיקת סיס שליה אחוז ההפלות בסיום השליש הראשון היה 1.4% . לעומת זאת, אחוז ההפלות לאחר בדיקת סיסי לשיה בגישה דרך צוואר הרחם היה 2.76% ואילו בגישה דרך דופן הבטן  – 2.43%.

לפיכך תוספת הסיכון בביצוע בדיקת סיסי שליה דרך צוואר הרחם היה  1.36% (1:74) ולאחר בדיקת מי שפיר בגישה בטנית  1.03% (1:97).

אחוז ההפלות בנשים בנות 36 ומעלה שעברו רק בדיקת אולטראסאונד בשבוע 20 היה 0.63% ואלה שעברו בדיקת מי שפיר בגלל גיל 36 ומעלה היה 1.11%. כלומר תוספת הסיכון של בדיקת מי השפיר  אשר בוצעה רק בגלל גיל מעל 36 שנים היה 0.48% (1:208)

מסקנות המאמר:

1. ככל שמומחיות המבצע טובה יותר יש פחות סיבוכים לאחר בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה.
2. שיעור ההפלות לאחר בדיקת מי שפיר או סיסי שליה נמצאה נמוכה יותר מזו הניתנת בזמן הייעוץ לפני הבדיקה.

הפוסט הקשר בין ניסיון הרופא המבצע ושעור הפלות נמוך – תוצאות מחקר הופיע ראשון במי שפיר

מידע כללי:

ספריית קוקריין היא גוף לא-מסחרי המבצע סקירות ספרות ובמיוחד מטא-אנליזות על נושאים רפואיים שונים. המטא-אנליזות שלהם נחשבות למקצועיות ומהימנות מאוד. ניתוח הנתונים מבוצע מתוך מספר רב של מחקרים דומים וכך מגיעים לעוצמה גבוהה יותר מבחינת מסקנות.

Technique modifications for reducing the risks from amniocentesis or chorionic villus sampling

Faris Mujezinovic, Zarko Alfirevic

שם המחקר: שינוי אפשרי בטכניקת ביצוע בדיקות מי שפיר וסיסי שליה כאמצעי להורדת הסיבוכים בשתי השיטות.

פרסום המחקר: 2012

נכון לימים אלה (2016) דרך ביצוע בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה נקבעת באופן עצמאי על פי ניסיונו האישי של כל רופא. אין הנחיות וכללים אחידים לבצוע בדיקת מי שפיר וסיסי שליה בהם ניתן להשיג את מיטב התוצאות ולהפחית את שעור הסיבוכים.

נסקרו 5 מאמרים רנדומליים בהם נבדק מהלך בדיקות מי שפיר ובדיקות סיסי שליה  ב 1049 נשים. בנשים שעברו בדיקת מי שפיר נבדקה השפעת מתן תרופות להרפיית הרחם [כולל מתן פרוגסטרון] על המהלך שלאחר הפעולה. כמו כן נבדק באם למיקום הדיקור ברחם, בחלק העליון או בחלק התחתון, יש השפעה על סיבוכי בדיקת מי השפיר.

בקבוצת הנשים שעברו בדיקת סיסי שליה נבדקה השפעה של מתן תרופות להרפיית הרחם לפני תחילת הפעולה וכן נבדקו שיטות שונות של צורות שאיבת הרקמה.

התוצאות הראו:

1. אין הוכחה לכך שבבדיקות מי שפיר מתן תרופות להרגעת הרחם לפני הדיקור מעלה את שעור ההצלחה.
2. בבדיקת מי שפיר אין השפעה למקום בו מוחדרת המחט לרחם על סיבוכי הפעולה.
3. בדומה לכך, אין צורך במתן תרופות להרפיית הרחם לפניי שאיבת סיסי השליה ואין הבדל באיזה טכניקה שואבים את סיסי השליה.

מה שקובע בהורדת הסיבוכים של בדיקת מי שפיר וסיסי שליה הוא ניסיונו ומומחיותו של המבצע.

הפוסט האם קיים קשר בין טכניקת הדיקור להורדת הסיבוכים – תוצאות מחקר הופיע ראשון במי שפיר

Ultrasound Obstet Gynecol. 2000 Nov;16(6):536-8.

Does local anesthesia at mid-trimester amniocentesis decrease pain experience? A randomized trial in 220 patients.

Van Schoubroeck D , Katholieke Universiteit Leuven, Belgium.

שאלת המחקר הייתה האם הזרקת חומר הרדמה תת עורי באזור הדיקור יפחית את רמת הכאב בעת דיקור מי שפיר.

במחקר שבוצע בבלגיה ופורסם בשנת 2000 השתתפו 220 נשים שעברו בדיקת מי שפיר בשליש השני להריון. 114 נשים קבלו זריקה תת עורית באזור הדיקור המכילה חומר הרדמה (לידוקאין 1%) וקבוצת הביקורת מנתה 106 נשים שלא קבלה הרדמה מקומית. רמת הכאב נבדקה על פי  5 שיטות שונות.

לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטי בהערכת הכאב בשתי קבוצות המחקר. 97% מהנשים הגדירו את הדיקור כלא כואב או נסבל; 79% מהנשים ציפו לפעולה יותר כואבת; 59% העריכו את רמת הכאב דומה לזו שבעת בדיקת דם;  98% מהנשים דיווחו שיעשו שוב בדיקת מי שפיר במידה ותהיה סיבה רפואית לכך.

מסקת המחקר הייתה שבדיקת מי שפיר בשליש השני של ההיריון אינה הליך כואב. הרדמה מקומית בזריקה אינה משפיעה על הרגשת הכאב בעת הדיקור.

הפוסט האם הרדמה מקומית מפחיתה כאב בדיקור מי שפיר? תוצאות מחקר הופיע ראשון במי שפיר

Ultrasound Obstet Gynecol. 2016 Jan;47(1):38-44.

Risk of fetal loss associated with invasive testing following combined first-trimester screening for Down syndrome: a national cohort of 147,987 singleton pregnancies.

שם המחקר: הסיכון להפלה לאחר סיסי שליה ולאחר בדיקת מי שפיר – איסוף נתונים לאומי מדנמרק.

הנתונים נלקחו מתוך מאגר הנתונים הלאומי בדנמרק לשנים 2008-2010 על 147,987 נשים בהריון יחיד אשר עברו בדיקת סקר שליש ראשון להערכת הסיכון לתסמונת דאון. חלק מהנשים עבור בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפר. בעבודת המחקר נבדק אחוז ההפלות בנשים שעברו סיסי שליה בטווח של עד 3 שבועות מביצוע סקר שליש ראשון, ואחוז ההפלות לאחר בדיקת מי שפיר בטווח של 4-6 שב מבצוע סקר שליש ראשון.

תוצאת המחקר: לא נמצאה אין עליה באחוז ההפלות או מוות עוברי לאחר בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר בהשוואה לנשים שלא עברו בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר. הממצאים שהתקבלו באיסוף הנתונים מראים שהסיכון בביצוע שתי הבדיקות הוא נמוך ביותר.

הפוסט סיכון להפלה לאחר סיסי שליה ולאחר בדיקת מי שפיר – תוצאות מחקר הופיע ראשון במי שפיר

RCOG guideline No. 8 June 2010  (Royal College of Obstetricians and Gynaecologists)

מתוך הנחיות האיגוד הבריטי למיילדות וגינקולוגיה לגבי מי שפיר וסיסי שליה 2010

המידע המובא בפרק זה מופיע בהנחיות האיגוד הבריטי למיילדות וגינקולוגיה אשר פורסם בשנת 2010. החומר הרפואי נאסף ממקורות איסוף מידע אלקטרוניים שונים ביניהם – The Cochrane Library, DARE EMBASE, TRIP, Medline PubMed  וזאת בהתייחס למאמרים מבוקרים מהשנים 2000-2008.

אחוז ההפלות: מתוך נתונים שפורסמו בדנמרק לפני 30 שנה דווח על תוספת סיכון של 1% לאחר ביצוע מי שפיר. פרסומים חדשים יותר מצביעים על אחוז נמוך יותר של הפלות.

יש עדות סטטיסטית מובהקת שלרופאים בעלי נסיון רב בביצוע בדיקות מי שפיר יש אחוזי הפלה נמוכים יותר כך שהניסיון בביצוע בדיקת מי שפיר חשוב. לרופאים בעלי נסיון רב במיוחד בביצוע בדיקת מי שפיר יש פחות הפלות [פי 6-8 פחות!!] בהשוואה לרופאים עם נסיון מועט. בעוד שרופא מנוסה מצליח לשאוב מי שפיר צלולים ב 94% מהמקרים כבר בדיקור הראשון, הרי שרופא עם ניסיון מופחת יצליח רק ב 69%. גם שיעור דיקורים עם מי שפיר המהולים בדם נמוך יותר אצל בעלי הנסיון (3%) בהשוואה לאלה בעלי נסיון מועט (16%) .                                        

עבודות השוואתיות שפורטו לאחרונה מראות על אחוזי הפלה דומים לאחר בדיקת מי שפיר וסיסי שליה. עם זאת עדיין נכון להנחות את האשה ההרה שקיימת אפשרות שהסיכון בבדיקת סיסי שליה גבוה יותר.

העברת זיהומים במהלך הבדיקה: מטמר האולטראסאונד חייב להיות מכוסה בכיסוי סטרילי. יש להשתמש בג'ל סטרילי. יש לוודא באם המטופלת נשאית במחלות מדבקות (איידס, הפטיטיס וכד') ולנהוג על פי ההוראות במקרים אלה. בנשים עם איידס שעדיין לא קבלו טיפול תרופתי יש לדחות את בדיקת מי השפיר ולהתחיל תחילה במתן תרופות על מנת למנוע הדבקה עוברית. אין מניעה לבצע בדיקת מי שפיר בנשים עם צהבת מסוג B ו C.  באופן כללי, הסיכון לזיהום אימהי לאחר דיקור מי שפיר נדיר ופחות  1/1000. הזיהום יתכן בעת דיקור שגוי במעיים במהלך החדרת המחט לרחם, במצב שהעור לא מחוטא כנדרש, כאשר יש זיהום במטמר האולטרהסאונד או בג'ל. קיימות הנחיות ברורות איך להימנע מזיהומים אלה.

הפוסט אחוז הסיכון לסיבוכים לאחר בדיקה – האגוד הבריטי למיילדות וגינקולוגיה הופיע ראשון במי שפיר