כאבי צירים הם מבין הכאבים החזקים ביותר שכל אישה יכולה לחוות במהלך חייה. לכן, לפני הכול, ובמיוחד אם זו הלידה הראשונה שלך, חשוב להבין כיצד הצירים מתרחשים ובאיזה אופן הם משתנים לפני הלידה:

בתחילה הצירים אינם כה כואבים והתדירות שלהם אינה סדירה. השלב הזה נקרא השלב הלטנטי ובסופו תתרחש פתיחה של 3 ס"מ. בשלב השני, שנקרא לעיתים גם השלב האקטיבי, הרחם מתכווץ באופן סדיר כל מספר דקות. הכאב בדרך כלל מורגש בגב, בבטן התחתונה או שהוא פשוט יתחיל מהגב התחתון ויתקדם אל הבטן. בסופו של דבר תתרחש פתיחה של 10 ס"מ. שלב זה אורך בממוצע כ-8 שעות בלידה ראשונה.

איך אפשר להתמודד עם הצירים בשלבים אלו?

1.קודם כל לדעת מתי רצוי לצאת אל בית החולים

הדבר הראשון שחשוב לדעת מראש הוא כיצד לתזמן את ההגעה לבית החולים. כאשר התדירות של הצירים מתגברת ומתרחשת כל פחות מעשר דקות, זהו הסימן לנסוע לבית החולים. אם ישנם כאבים חזקים מאוד שמצריכים שימוש במשככי כאבים, רצוי להגיע לבית החולים להמשך טיפול, וכמובן גם אם כבר ירדו המים.

2.להשתמש במכשיר טנס

מכשיר טנס ללידה הוא מכשיר שאמור לעכב את מעבר אותות הכאב מאזור הרחם ורצפת האגן למוח באמצעות ארבע אלקטרודות המחוברות לגב של היולדת. הזרם החשמלי אמור להסיח את הדעת מגירוי הכאב של הצירים עצמם ואף לשחרר את האנדורפינים, משככי הכאבים הטבעיים של הגוף. ניתן להשתמש בו עבור כאבים הנלווים לתקופת ההיריון, השלב הלטנטי וכמובן במהלך הלידה עצמה.

היולדת יכולה לשלוט בעוצמת המכשיר, להגביר ולהחליש אותו בהתאם לקצב הצירים, וכך לקבל תחושת שליטה על מצבה מבלי להרגיש שהיא חסרת אונים.

3.לא להיכנס ל"שוק" מסיפורים של אחרות

כל אחת תעבור חווית לידה שונה בהתאם לגוף שלה ואופי הלידה, ולכן אין טעם להיבהל בשל חוויות של נשים אחרות שעשויות להגביר מאוד את תחושת הפחד ואפילו לפגוע ביכולת להתמודד עם כאבים: כל אחת בוחרת בשיטה אחרת או אפילו אמצעים חיצוניים אחרים להתמודד עם הכאב ולכן אין בחירה נכונה או לא נכונה.

4.לסמוך על המיילדת

חשוב לסמוך על המיילדת שכבר התנסתה באלפי לידות ולהיפתח אליה למרות החשש הראשוני והעובדה שזו כנראה הפעם הראשונה שאתן נפגשות. אם היו לך טראומות שקשורות בחוויית ההיריון או אפילו בלידות קודמות, זהו הזמן לשתף אותן ולתאם ציפיות לקראת רגע האמת.

5.להיעזר גם בבן הזוג

לתמיכה של בן הזוג יש חשיבות מכרעת בהתמודדות עם הלידה והצירים, גם המגע הכי קטן יכול לעזור להתמודד עם הכאב ותחושת החוסר הוודאות שעוטפת אותנו ברגעים הלא פשוטים האלו. בשלבים ההתחלתיים כגון השלב הלטנטי אפשר אפילו לבצע אימונים קלים ולהזיז ביחד את הגוף. בשלב האקטיבי אפשר להשתמש במים ובן הזוג יכול להקל על הכאבים באמצעות עיסוי, במיוחד של הרגליים ואזור הגב התחתון.

הפוסט איך להקל על כאבים בזמן צירים: 5 טיפים שיעזרו לך הופיע ראשון במי שפיר

המום השכיח ביותר מכלל מומי הלב המולדים (30%) הוא פתח הקיים במחיצה המפרידה בין החדר הימני לחדר השמאלי (Ventricular Septal Defect או VSD).

המשמעות הקלינית של פתח במחיצה בין החדרים תלויה בגודל הפתח, מיקומו, סוגו, ובקיום ממצאים חריגים אחרים.

כלל מומי הלב המולדים יכולים לנבוע מכמה סיבות

1. סיבה התלויה בגורמים שונים(רב גורמיות): זו הסיבה השכיחה ביותר למומי לב. בדרך כלל מדובר במום לב מבודד. הפרוגנוזה תלויה בעיקר באם צריך בניתוח לסגור את הפתח במחיצה ומה הסיכוי שהניתוח יצליח. הסיכוי שמום כזה יחזור שוב אצל בני הזוג בכל הריון הוא 2%-4%.
2. מום לב הנגרם על ידי בעיה בכרומוזומים: במקרה כזה ניתן לקבל תשובה סופית על ידי בדיקת מי שפיר.
3. שינוי בכרומוזומים בגודל תת מקרוסקופי (לא ניתנים לאבחון במיקרוסקופ רגיל) : מדובר בחסרים או בתוספות תת-מיקרוסקופיים בכרומוזומים (למשל חוסר באזור 22q11 ואחרים). שינויים אלה מלווים בחלק ניכר מהמקרים גם במומים במערכות אחרות וכן אפשרות לפגיעה שכלית. מצבים אלה ניתנים לזיהוי באמצעות הצ'יפ הגנטי (בעת בדיקת מי שפיר) . החסר הספציפי שהוזכר 22q11 אופייני לתסמונת הנקראת VCF Velocardiofacial
4. תסמונות גנטיות: מוכרות למעלה מ 300 תסמונות בהם קיים מום לב מסוג VSD בשילוב עם בעיות רפואיות נוספות מסוג פיגור שכלי. בהעדר סימנים למומים בסקירת מערכות באולטרסאונד או אבחנה של תסמונת מוכרת במשפחה יש קושי באבחון תסמונת גנטית מסוימת במהלך ההיריון.
5. השפעות טרטוגניות – חשיפה בהריון לתרופות, חומרים מסוכנים או תרופות אסורות לשימוש בהריון.

כאשר יש חשד לבעיה במבנה הלב של העובר , מכל סוג שהוא, מומלץ לבצע גם בדיקת אקו לב עובר. הבדיקה מבוצעת על ידי קארדיולוג ילדים. המועד הנכון לבצע את הבדיקה הוא סביב שבוע 20. במידת הצורך ניתן לבצעה גם מעבר לשבוע 20 ועד מועד הלידה. בסיום הבדיקה ניתן הסבר וייעוץ באשר למהות המום והטיפול בהריון או לאחר הלידה.

מתלבטים מה היא הבדיקה הנכונה עבורכם? מחפשים רופא לביצוע הדיקור? פני אלי לייעוץ ואוכל לעזור לכם להבין מה הצעד הבא! 

הפוסט חור בלב – מום לב מסוג פגם במחיצה הבין-חדרית (VSD) הופיע ראשון במי שפיר

מעבר לשמחה העצומה עם היוודע דבר ההריון, הוא מביא איתו שלל תסמינים שלעתים משפיעים על איכות חיי ההריונית ומשבשים את שגרת יומה. כאבים בתחילת הריון הם תופעה שגורה אולם חשוב לתת עליה את הדעת, להבדק ולקבל טיפול מקל ומרגיע.

מה קורה בהריון

הפלא הגדול הזה, בו נוצרים חיים חדשים בגוף האשה כורך בתהליך גם שינויים רבים המתחוללים בגוף האשה. כל מערכות הגוף מתחילות, כבר מתחילת ההריון, לפעול באופן שונה מהרגיל. מערכות אלו מתאימות את עצמן למצב החדש של האם ומתחשבות גם בצרכי העובר.

תופעה שכיחה היא כאבים בתחילת ההריון, חלקם מינוריים וברי התמודדות, אחרים, כמו כאבי בטן בהריון או כאבי ראש בהריון, עלולים, ללא טיפול מתאים, להפריע להתנהלות השוטפת של האם.

כאבי בטן בהריון

כאבי בטן, כמו גם בחילות והקאות הם תופעה שכיחה בעיקר בשליש הראשון של ההריון. הגורם לכך אינו ברור והסברה היא שיש קשר לשינויים ברמות ההורמונים ולמתחים, גם אם לא מודעים, בהם שרויה האשה עם ההסתגלות למצב החדש.

כאבי בטן עלולים לכלול גם תחושת צרבת ובעיקר בשעות הלילה. ההורמונים מחלישים את שרירי מערכת העיכול ומצד שני יש לחץ של הרחם על הקיבה. שני גורמים אלו גורמים לעליית חומצה מהקיבה לוושט ויוצרים את הצרבת.

עצירות גם היא תופעה שכיחה בהריון וגורמת לכאבי בטן. התופעה מתרחשת עקב עלייה ברמת הורמון פרוגסטרון. הורמון זה מאט את פעילות המעיים ומרפה את השרירים. בנוסף, יש לחץ על המעיים המגיע מהרחם. נשים בהריון נדרשות גם ליטול כדורי ברזל, שהם עצמם עלולים לגרום לעצירות.

מומלץ ורצוי שלא להתעלם מהתופעות השונות, במיוחד כשמדובר באחריות לעובר. כאבי בטן בהריון יכולים לנבוע מסיבות שכיחות, למשל עצירות או קלקול קיבה. אולם לעתים מקור הכאבים הוא ההריון עצמו ולכן חשוב לעקוב אחר הכאב ואם הוא עקבי, לוודא שהסיבה לכאבים מאובחנת על ידי גורם מקצועי.

כאבי ראש בהריון

לעתים, דווקא הסימן, או האיתות לכך שאתן בהריון הוא הופעתו של כאב ראש. פעמים רבות מדווחות נשים על כאבי ראש בתחילת ההריון. הדבר מתרחש בעקבות השינויים ההורמונליים שהגוף חווה. רמות הורמוני האסטרוגן והפרוגסטרון משתנות, משפיעות על זרמית הדם למוח והתוצאה היא כאבי ראש.

בדרך כלל מדובר בכאבי ראש קלים. הם יחלפו לבד, לרוב בסוף השליש הראשון, ואינם דורשים טיפול מיוחד. ברוב המקרים הם גם יופיעו לצד תסמינים נוספים כמו עייפות, בחילות, כאבי בטן ועוד.

אולם התופעה יכולה להיות אינטנסיבית יותר, עם כאבי ראש חזקים וטורדניים, עם או ללא תופעות לוואי נוספות של ההריון. כאבי ראש חזקים עלולים לשבש כליל את שגרת היום ולהשפיע על ההתנהלות של כל אחד, ולבטח על נשים בהריון.

כשכאב הראש הוא טורדני ואינטנסיבי, ואם אתן סובלות ממנו לראשונה בחייכן ודווקא בהריון, מומלץ לגשת לבדיקה ולשלול מצבים כמו רעלת הריון שיכולה לסכן את חיי העובר ואף את האם. מומלץ לגשת לבדיקה שתכלול בדיקת חלבון בשתן, לחץ דם ותפקודי כבד.

כמו כן, במידה והכאב אינו הדרגתי אלא הופיע באופן פתאומי ובעוצמה גבוהה, גם אז, מומלץ לגשת לבדיקה.

במידה ונשלל הסיכון לרעלת הריון או גורמי סיכון נוספים, ניתן לטפל בכאבים בהריון באמצעים ביתיים ולעתים אף באמצעות טיפול אלטרנטיבי מרגיע ומקל.

טיפולים נוספים ברפואה האלטרנטיבית הם דיקור סיני או יפני, שיטות טיפול בטוחות שמסייעות בחיזוק הגוף, הזרמת הדם אל המוח והקלה ניכרת בכאבי הראש.

הריון הוא שמחה גדולה ששזורים בה גם פחדים, חששות ומחשבות על העתיד. חשוב לעבור אותו בבטחה, עם הליווי והייעוץ של איש מקצוע ולהיות קשובות לגוף ולשינויים שהוא עובר. כי אתן מכירות את גופכן טוב יותר מכל אדם אחר.

הפוסט כאבים בתחילת הריון – הגורמים והטיפול הופיע ראשון במי שפיר

גם אתן שמעתן על המיתוס ש"בהריון אוכלות בשביל שניים"? כמה נכון המיתוס הזה ומה באמת חשוב לאכול ולא לאכול בהריון? לפניכן כל המידע על תזונה בהריון וסיגול שגרת אכילה גם לאחר הלידה.

שומרים על הגוף ועל העובר

תזונה נכונה ובריאה חשובה בכל מצב ובכל גיל. בהריון היא חשובה אף יותר. היא משפיעה על תקינות ההריון ותחושת החיוניות ואף על העובר, במובנים רבים. העיקרי שבהם הוא שהאם לעתיד היא זו שמהווה את המקור הבלעדי של העובר למרכיבי התזונה השונים. כלומר, אם אתן סובלות מחוסרים תזונתיים, גם העובר יחווה אותן ובמקרם קיצוניים יכול הדבר לגרום לסיבוכי הריון ומומי לידה.

גם לעלייה במשקל יש משמעות רבה בכל הנוגע לבריאות האם והעובר. על העלייה להיות במידה הנכונה וזה גם הזמן להפריך את המיתוס של "אכילה בשביל שניים". רק בשליש האחרון להריון גדלה הצריכה היומית שלכן, וגם גידול זה עומד על כ- 300 קלוריות בלבד (שווה ערך לכריך עם ממרח טחינה).

במקרים של מצבים בריאותיים שונים, למשל סוכרת הריון, לתזונה ולעלייה ניכר במשקל יש חשיבות רבה עוד יותר.

מחקרים שבוצעו בשנים האחרון העלו כי קיים קשר הדוק בין תזונת האם במהלך ההריון ובריאות העובר, גם בגיל בגרות. בריאות האם עצמה מושפעת אף היא מתזונה נכונה והריון תקין, ללא תופעות כמו לחץ דם גבוה או סוכרת הריון, מגביר את הסיכון של האם לפתח לחץ דם גבוה או סוכרת סוג 2 בעתיד.

התזונה הוא אמצעי שמצוי בידיים שלכן והוא בר שליטה, אם רק נדע מה – וכמה – לאכול בהריון. חשוב לזכור שגם הריון במצב בו האם היא בעודף משקל עלול להגביר את הסיכון למחלות שונות, אצלה ואצל העובר.

אז מה אוכלים?

זה הזמן להדגיש כי המונח "דיאטה" לא מתייחס לתזונה למטרות הרזיה, אלא מתאר שגרת תזונה (מהמילה diet באנגלית שמשמעותה תזונה).

כאמור, לאכול בהריון בשביל שניים הוא רק מיתוס והתוספת הקלורית הנדרשת אינה גדולה, ומתחילה החל מהשליש השי ולעתים מהשלישי.

נתון זה משתנה והוא אינדיבידואלי לכל אשה בהריון. למשל, נשים שעוסקות בפעילות גופנית רבה יזדקקו לצרוך יותר קלוריות, כמותן גם נשים המצויות בתת משקל. לעומתן, נשים שהתחילו את ההריון במצב של השמנה ועודף משקל, יזדקקו לפחות קלוריות.

דיאטה בהריון מושתת על צריכה של מזונות שיש בהם סיבים רבים, ויטמינים ומינרלים.

חשוב להתייעץ עם הרופא המלווה את ההריון בנוגע לתוספי תזונה מומלצים וכן עם דיאטנית לבניית תפריט מותאם להריון.

ממה כדאי להמנע בדיאטה בהריון?

מערכת החיסון במהלך ההריון עובדת פחות טוב מאשר בתקופות שלא בהריון. זהו מנגנון דווקא יעיל שמונע מגוף האשה לדחות את העובר (שנחשב לגוף זר) אולם מעלה את הסיכון לזיהומים שונים שמצויים גם במזון. חשוב להמנע ממזונות שעלולים לגרום להרעלת מזון ומזונות המכילים חיידקים מזהמים כמו ליסטריה, סלמונלה, טוקסופלזמה, אי קולי ואחרים.

בהריון מערכת החיסון עובדת פחות טוב. זהו מנגנון הגנה שנועד למנוע דחייה של העובר שנחשב לגוף זר. המחיר הוא רגישות גבוהה יותר לזיהומים שונים, כולל זיהומים ממזון. לכן חשוב להימנע ממזונות שיש בהם סכנה להרעלת מזון. בנוסף, יש מזונות שמכילים חומרים שעלולים להזיק לעובר כמו למשל אלכוהול שמומלץ להימנע ממנו כבר בשלב הנסיונות להרות.

מזונות שאינם מומלצים לאכול בהריון:

בשר ודגים לא מבושלים או מבושלים למחצה, כמו סושי, סטייק במידת עשייה מדיום רייר, דג מלוח, קוויאר, פירות ים וכדומה

ביצים נאות או שלא בושלו מספיק, כמו ביצה רכה וביצת עין וגם מזונות שמכילים אותן, כמו עוגת טירמיסו וקינוחים נוספים שמכילים ביצים מוקצפות חיות. כמו כן רצוי להמנע מרטבים מבוססי ביצים כמו מיונז ביתי, רוטב הולנדייז וכדומה.

גבינות מחלב מפוסטר כמי קממבר, רוקפור, ברי שיש להן את התנאים לצמחית חיידקי ליסטריה. גם גבינות מלוחות שמושרות במי מלח לא מבטיחות הגנה מלאה מפני ליסטריה שעלול להתפתח גם בריכוזי מלח גבוהים. לכן מומלץ שלא לצרוך גבינות כמו צפתית, פטה וכדומה.

נבטים שלא עברו בישול. הם עלולים להכיל חיידקי אי קולי או סלמונלה.

דגים: רובם מומלצים ואף חשובים לאכילה במהלך ההריון, כל עוד בושלו היטב אולם יש להמנע מדגים שמכילים כמות גבוהה של כספית כמו מקרל למשל.

אלכוהול: השפעתו רבה על התפתחות התינוק. כל כמות שנצרכת בהריון עוברת שירות לעובר ולמוחו המתפתח. בכל הנוגע לאלכוהול, "אין הנחות" ויש להמנע ממנו לחלוטין. הנזקים שהוא גורם גרועים ממש כמו עישון בהריון, ואפילו יותר.

קפאין: ביכולתו של קפאין לחדור את השליה. כמו כן הוא משקה מעורר שפוגע באיכות השינה של האם ושל העובר. ניתן לצרוך ככוס עד שתי כוסות קפה ביום ולזכור שקפאין מצוי גם בקולה, שוקולד ומשקאות אנרגיה שממילא אין לצרוך אותם בהריון.

דיאטה בהריון היא הזדמנות מצויינת לסגר הרגלי אכילה בריאים ונכונים ולהמשיך איתם גם לאחר ההריון. הרגלים אלו יסייעו לכן לשמו רעל משקל גוף תקין, גם לאחר הלידה, לשמו רעל תחושת שובע ולשמו רעל הגוף מפני מאכלים שלא נחשבים כתורמים בריאותית לגופכן.

הפוסט דיאטה בהריון הופיע ראשון במי שפיר

בדיקה חדשה בשם "ריצוף אקסומי" אשר מבוצעת בבדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה מאפשרת לזהות שינויים בחומר הגנטי של העובר, ובכך לזהות תסמונות מולדות שלא ניתן לאבחן בצ'יפ הגנטי. מדובר בבדיקה מהפכנית עליה קבל הממציא פרס נובל. מדובר בשלב נוסף וחשוב בזיהוי תסמונות בעובר וכעת- גם בהריונות רגילים!!

קריוטייפ, צ'יפ גנטי, ריצוף אקסומי

החומר התורשתי בעובר נמצא ב- 46 כרומוזומים, בתוכם קיימים כ- 30,000 גנים, ובכל גן כ-3000 אתרים. כאשר הקוד הגנטי מועתק בתורשה מההורים לעובר, קיימים כ- 90 מיליון אתרים בכל הגנים שצריכים להסתדר בצורה נכונה וקיימת אפשרות לתקלות רבות ולהיווצרות של תסמונות מולדות.

כאשר מבצעים בדיקת מי-שפיר או בדיקת סיסי שליה, ניתן לבדוק את החומר הגנטי בתאי העובר באמצעות שלושה סוגים של בדיקות: בדיקת קריוטייפ, הבודקת אם מספר הכרומוזומים תקין (46 כרומוזומים), בדיקת צ'יפ גנטי הבודקת באופן כמותי אם קיים חוסר או עודף במספר הגנים (30,000 גנים), והבדיקה החדשה – בדיקת אקסום (EXOME), "ריצוף אקסומי" – הבודקת את איכות החומר הגנטי, כלומר: האם הגנים האחראים לתסמונות בעובר בנויים בצורה תקינה.

מאחר והתברר שבדיקת הצ'יפ הגנטי עדיפה על בדיקת קאריוטייפ, הורה משרד הבריאות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי בכל בדיקת מי שפיר. בעבודת מחקר שבוצעה במסגרת בית חולים אסותא, נמצא שבנשים שעברו בדיקת מי שפיר ללא סיבה רפואית – 1 מכל 97 נשים קיבלהתשובת צ'יפ גנטי לא תקינה (שמלמדת על בעיה חמורה בחומר הגנטי) למרות שתשובת מי השפיר הרגילה על פי קאריוטייפ בלבד, הייתה תקינה.

לפיכך, בדיקת קריוטייפ של הכרומוזומים אינה מבוצעת יותר במי השפיר – אלא רק בדיקת הצ'יפ הגנטי.

עד לפני מספר שנים ניתן היה לבצע את בדיקת הריצוף האקסומי, הבודקת את איכות החומר הגנטי, רק כאשר יש פגם במבנה העובר או קיימת סיבה משפחתית- וכל זאת בהמלצת יועץ גנטי.

החל מסוף 2020, מאפשר משרד הבריאות לבצע את בדיקת האקסום לכל אישה גם במצב שאין בעיה לעובר.

בדיקת אקסום במבוגרים

בשנת 2016 הוציא איגוד הגנטיקאים בישראל נייר עמדה עם הנחיות והמלצות חד משמעיות לבצע בדיקות רצף גנטיות בילדים ומבוגרים שיש להם או במשפחתם חשד למחלה גנטית.

בדיקת הריצף האקסומי מאפשרת לרופא להגדיר במדויק את סוג המחלה, את הטיפול המתאים, ואף מונעת את המחלה בבני משפחה נוספים שיגיעו לעולם בעתיד.

לדברי פרופ' שוחט, רופא ילדים וגנטיקאי האחראי על מעבדת האבחון הגנטי בקופ"ח מכבי, רוב היילודים הנולדים עם תסמונות גנטיות קשות, נראים תקינים בהריון ולכן בדיקת האולטרה-סאונד לא תזהה אותם.

בדיקת הריצוף האקסומי תגלה 60% מהעוברים הפגועים ובדיקת הצ'יפ הגנטי תזהה את 40% הנותרים.

בדיקת הצ'יפ הגנטי שהתגלתה ראשונה, לפני בדיקת האקסום, נחשבת היום לבדיקה הכרחית. פרופ' שוחט מוסיף, שכאשר הוא מנתח את משמעות השינויים בגנים, בדיקת האקסום מאפשרת לו הבנה טובה יותר של הממצאים החריגים מאשר בדיקת הצ'יפ הגנטי. גם היעוץ שייתן למטופלת לגבי ממצאים חריגים שנמצאו במי השפיר יהיה מדויק יותר.

בעבר, יצאתי נגד ההמלצה הרפואית של משרד הבריאות למתן אפשרות לבצע בדיקת ריצוף אקסומי רק במקרים של ממצא חריג בבדיקת השקיפות העורפית, או כשקיימים ממצאים חריגים באולטה-סאונד.

גם גנטיקאים בכירים טוענים שהם זקוקים מאוד (!) גם לתשובת הריצוף האקסומי על מנת לתת תשובה מדויקת על מצב כרומוזומים. טענתי, שזה כנראה ענין של זמן עד שבדיקת הריצוף האקסומי תיכנס כבדיקת שגרה בהריון, ממש כמו שהיה בעבר עם בדיקת הצ'יפ הגנטי. ואז, אפשר יהיה לבצע בכל הריון, גם בהריון תקין, את השילוב של ריצוף אקסומי+צ'יפ גנטי ושניהם ייתנו את התשובה המקסימלית.

הנחיות משרד הבריאות העדכניות

בסוף 2020 ביטל משרד הבריאות הנחיה שלא לבצע בארץ בדיקת ריצוף אקסומי על פי בקשת המטופלת בלבד, וזאת כאשר התפתחות העובר תקינה. כעת בדיקת אקסום בהריון אפשרית לביצוע במסגרת בדיקת מי השפיר או בדיקת סיסי שליה. הבדיקה נקראת "בדיקת אקסום טריו" והיא מבוצעת בתאים של העובר וכן מדם של שני ההורים.

אני מבצע את הבדיקה באסותא רמת החייל תל אביב. מחיר ריצוף אקסומי טריו הוא 6500 ש"ח.

טרם הבדיקה צריך פגישת יעוץ מקדימה עם גנטיקאי, אשר יסביר למטופלים את מהות הבדיקה.

ניתן להתקשר אליי לקבלת הנחיות מתאימות.

הפוסט בדיקת אקסום: ריצוף אקסומי בבדיקת מי שפיר וסיסי שליה הופיע ראשון במי שפיר

בתחילה נועדה בדיקת השקיפות העורפית להעריך רק את הסיכון לתסמונת דאון בעובר.

הבדיקה האנטומית של העובר תתבצע כ- 3 שבועות מאוחר יותר, במסגרת סקירת המערכות המוקדמת.

על מנת לקצר זמנים ולהגיע לאבחנה מוקדם ככל האפשר, ניתן להרחיב את בדיקת השקיפות העורפית ולבדוק איברים נוספים בעובר אשר נבדקים בסקירה. מצב זה מתאפשר כבר בשבוע 13 להריון ולכן הבדיקה נקראת "שקיפות עורפית מורחבת".  

כתבה הזו עוסקת באבחון מוקדם של מומי לב כבר בזמן ביצוע "שקיפות עורפית מורחבת".

אמנם, זה לא נעים לקרוא בהריון על מומים בעובר. ההיריון מלווה בתחושה אופטימית ובתקווה לעובר מתוק ובריא. אלא, שחייבים להכיר בעיות שונות בהתפתחות העוברית ולהבין את משמעות הבדיקות השונות.

האם חשוב לבדוק את לב העובר בהריון? כן. בישראל נולדים מידי שנה כ 1300 תינוקות עם מומי לב, וכמחצית מהם יזדקקו לניתוח או לטיפול תרופתי.  באולטרסאונד, ניתן לראות את מבנה הלב ולהעריך את התפקוד שלו. בצורה כזו, ניתן לאבחן פגם בלב ולהעריך את חשיבותו.

חלק ממומי הלב הם תוצאה של הפרעה בכרומוזומים של העובר. ולכן כל זיהוי של מום בלב  מעלה את הסיכון של תסמונת גנטית, פגיעה במבנה הכרומוזומים ואף שינויים מזעריים אותם ניתן לגלות רק באמצעות הצ'יפ הגנטי.

מסיבה זו, חשוב לבדוק את הלב מוקדם בהריון ומכאן חשיבותה של "בדיקת השקיפות המורחבת".

בכל מקרה של זיהוי מום לב יש לבדוק את הכרומוזומים של העובר באמצעות בדיקת סיסי שליה [זמן אידאלי 13-14 שב'] או בבדיקת מי שפיר [זמן אידאלי 17-19 שב'].

בחלק ממומי הלב [ כ – 10%] אשר מתגלים בהריון יש חוסר מזערי בלבד בחומר הגנטי הנמצא בזרוע הארוכה של הכרומוזום. את החסר המזערי הזה ניתן לגלות באמצעות סיסי שליה או מי שפיר רק באמצעות בדיקת כרומוזומים הנקראת FISH. כלומר, שואבים את סיסי השליה או את מי השפיר, מגדלים במעבדה את תאי העובר והכרומוזומים נבדקים בשיטה הנקראת FISH [בדיקת ציטוגנטית פלורצנטית]. עם זאת, כאשר מתגלית בעיה בכרומוזומים הקשורה למום לב היא בדרך כלל קשורה לתסמונת דאון.

המום המולד השכיח ביותר בלב הוא חור במחיצה  בין חדרי הלב [כ 30% מכלל מומי הלב המולדים].  ולכן , בבדיקת הלב במסגרת "השקיפות העורפית המורחבת" צריך לזהות שהלב מכיל 4 מדורים: חדר שמאלי ועליה שמאלית, וכן חדר ימני ועליה ימנית. ניתן להבחין במחיצה שבין החדר הימני והשמאלי וכן בין העלייה השמאלית והימנית.

לפני כן, כבר בתחילת הבדיקה מסתכלים האם נצפה דופק עוברי, האם קצב הלב הוא סדיר והאם מהירות הפעימות בין 120 ועד 160-170 לדקה.

הלב צריך להימצא בחלק השמאלי של בית החזה וחוד הלב פונה שמאלה. זה לא תמיד כך, ולכן אבחנה מוקדמת חשובה מאוד.

חשוב לבדוק את גודל חדרי הלב, את מעבר הדם דרך מסתמי הלב וניתן להדגים בצבע [דופלר] את תנועת הדם דרך המסתמים.  בכל מקרה של חשד לבעיה בלב מופנית המטופלת ליעוץ גנטי .

אני עוקב ב"בדיקת השקיפות המורחבת" אחר מבנה הלב על פי מה שנכתב מעלה ועד כמה שניתן לאבחון בשבוע 13. השלמת הבדיקה תהיה במסגרת סקירת המערכות מוקדמת בשבוע 16 להריון.

שקיפות עורפית רגילה מול שקיפות עורפית מורחבת
	בדיקת שקיפות רגילה	בדיקת שקיפות מורחבת
שבוע הריון	11-13 שבועות	13 שבועות
עיבוי העורף	נמדד	נמדד
עצם האף	נבדק	נבדק
אורך העובר	נמדד	נמדד
מבנה הלב	לא נבדק	נבדק
מספר כלי דם	לא נבדק	נבדק
ידיים שמאל/ימין	לא נבדק	נבדק
רגליים שמאל/ימין	לא נבדק	נבדק
מין העובר	לא נבדק	נבדק
עמוד שדרה	לא נבדק	נבדק
תנועות וטונוס שרירי	לא נבדק	נבדק
עיניים	לא נבדק	נבדק
חדרי מוח + צרבלום	לא נבדק	נבדק
מערכת עיכול	לא נבדק	נבדק
שלפוחית שתן + כליות	לא נבדק	נבדק
אורך צוואר	לא נבדק	נבדק

הפוסט "שקיפות עורפית מורחבת": אבחון מוקדם של מומי לב הופיע ראשון במי שפיר

 

תקציר

 

1. שקיפות עורפית מורחבת מתבצעת בשבוע 13 להריון.

2. הבדיקה החדשה משלבת שתי בדיקות: בדיקת שקיפות יחד עם חלקים מסקירת מערכות מוקדמת.

3. כאשר מתגלה בעיה בשקיפות המורחבת עם סיכון לבעיה בכרומוזומים ניתן לבצע במיידית בדיקת סיסי שליה. תשובה לגבי תסמונת דאון מתקבלת תוך יומיים,       תשובה לגבי כל הכרומוזומים [כולל צ'יפ גנטי] – אחרי 2-3 שב.

4. בכתבה יש טבלה המסכמת אילו אברים נבדקים בשקיפות המורחבת.

5. המלצת פרופ' שלו: שקיפות עורפית מורחבת עדיפה על בדיקת שקיפות רגילה. בסיום הבדיקה תקבלי הסבר לגבי מצב העובר, וייעוץ אישי האם נכון לכם לבצע בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.

 

הבדיקה החדשה של  שקיפות עורפית "מורחבת" משלבת למעשה שתי בדיקות: את בדיקת השקיפות הרגילה יחד עם חלקים מסקירת המערכות המוקדמת. חיבור של שתי הבדיקות מאפשר לקבל מידע מקיף יותר על בריאות העובר כבר בשבוע 13.

כאשר בבדיקת השקיפות יתקבל ממצא חריג תופנה המטופלת  לייעוץ גנטי וכנראה לבדיקת כרומוזומים באמצעות בדיקת סיסי שליה. תשובה חלקית בבדיקת סיסי שליה מתקבלת לאחר יומיים, ותשובה מלאה לאחר 2-3 שב, כך שכבר בשבוע 15-16 להריון ניתן לדעת כיצד לנהל את הריון.

כאשר לא מבצעים את השקיפות המורחבת, במידה ויש מום בעובר הוא יתגלה רק בסקירה המוקדמת. במצב זה יומלץ לך על הבדיקת מי שפיר אותה נכון לבצע בשבועות 17-19 להריון. את התשובה תקבלי רק בשבועות 21-22 , וזה כבר יחסית מאוד מאוחר.

הפסקת הריון בשלב כזה יכול להסתיים גם בלידה שקטה כך שבדיקת השקיפות המורחבת יכולה למנוע מצב נפשי זה.

חשוב להדגיש, בדיקת שקיפות עורפית "מורחבת" אינה מחליפה את סקירת המערכות המוקדמת.

בטבלה מטה ניתן לראות את ההבדלים בין בדיקת שקיפות עורפית רגילה והבדיקה "המורחבת".

בסיום הבדיקה "המורחבת" תקבלו ממני הסבר לגבי מצב העובר, וכן ייעוץ אישי האם נכון לכם לבצע ברור של תקינות הכרומוזומים באמצעות בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר. היעוץ שאתן לכם כולל גם הסבר לגבי הבדיקות השונות אותן אפשר לבצע לשם בדיקת הכרומוזומים של העובר:

• בדיקה מהירה (3 ימים);
• בדיקת קאריוטיפ;
• בדיקת ציפ גנטי;
• בדיקת אקסום (ריצוף אקסומי) החדשה.

עלות הבדיקה למטופלות מכבי במסגרת ייעוץ  – 200 שח.

עלות בדיקה לשאר קופות החולים 900 שח, ניתן לקבל החזר מכל קופות החולים.

שקיפות עורפית רגילה מול שקיפות עורפית מורחבת
	בדיקת שקיפות רגילה	בדיקת שקיפות מורחבת
שבוע הריון	11-13 שבועות	13 שבועות
עיבוי העורף	נמדד	נמדד
עצם האף	נבדק	נבדק
אורך העובר	נמדד	נמדד
מבנה הלב	לא נבדק	נבדק
מספר כלי דם	לא נבדק	נבדק
ידיים שמאל/ימין	לא נבדק	נבדק
רגליים שמאל/ימין	לא נבדק	נבדק
מין העובר	לא נבדק	נבדק
עמוד שדרה	לא נבדק	נבדק
תנועות וטונוס שרירי	לא נבדק	נבדק
עיניים	לא נבדק	נבדק
חדרי מוח + צרבלום	לא נבדק	נבדק
מערכת עיכול	לא נבדק	נבדק
שלפוחית שתן + כליות	לא נבדק	נבדק
אורך צוואר	לא נבדק	נבדק

הפוסט בדיקת שקיפות עורפית מורחבת הופיע ראשון במי שפיר

בדיקת שקיפות עורפית נועדה לבדוק אם יש לעובר סיכון מוגבר לתסמונת דאון. החישוב הוא סטטיסטי בלבד ודיוק הבדיקה כ- 80%. בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר יכולים לשלול לחלוטין את התסמונת. כאשר השקיפות מבוצעת בשבוע 13, ניתן לבדוק את תקינותם של איברים נוספים ויש לכך חשיבות רפואית רבה.

במאמר זה נעסוק באבחון של מומי שלד בזמן ביצוע שקיפות עורפית מורחבת.

שקיפות עורפית מורחבת ומומי שלד

יחד עם בדיקת השקיפות אפשר לבדוק באולטרסאונד את תקינות העצמות הארוכות – הידיים וכפות הידיים, הרגליים וכפות הרגליים, עצם הגלולות, עמוד שדרה ועצמות בית החזה.

באופן כללי ניתן לומר, שככל שמומי השלד מופיעים מוקדם יותר בהריון, כך משמעותם חמורה יותר. רוב מומי השלד, המתגלים כבר בשליש הראשון להריון, משמעותם שהעובר לא ישרוד. הממצאים חמורים במיוחד כאשר כבר בבדיקת השקיפות המורחבת יש צירוף של שקיפות עורפית חריגה עם עצם ירך קצרה, או צורת גולגולת לא תקינה, בית חזה קטן וחוסר או הפחתה בהתגרמות של העצמות. במקרים כאלה כ- 85% מהעוברים לא ישרדו.

מסיבה זו חשוב לבצע שקיפות מורחבת אשר כוללת גם את בדיקת העצמות.

קיימים כ 450 סוגים שונים של מומים במערכת השלד. אלה מומים יחסית נדירים אשר מופיעים ב- 7.5 מתוך 10,000 הריונות וב – 5% מהעוברים שיש להם בעיה גנטית. ברוב המקרים מדובר במקרה ראשון ואין סיפור משפחתי של בעיות בעצמות.

כיצד נעשית האבחנה באולטראסאונד?

בדיקת העצמות כוללת הדגמה של העצם (האם קיימת או חסרה), מדידת האורך (ארוכה או קצרה), צורת העצם (ישרה או מכופפת) והמצאות שברים בעצמות. את מצב העצמות ניתן לאבחן באולטרסאונד רק לאחר שהן עברו הסתיידות. מצב זה קורה בסוף השליש הראשון להריון וכבר בשבוע 12 ניתן לבדוק את עצמות הרגלים והידיים, עצם הבריח, עצם השכמה והחייך. עצמות אחרות ניתנות לבדיקת בשלב מאוחר יותר של ההיריון.

מהי הסיבה למומים בשלד?

הסיבה העיקרית קשורה להפרעה גנטית. סיבות אחרות קשורות לתרופות אסורות בהריון (לדוגמא תרופת הטאלידומיד), מחלות של האם (כמו סכרת לא מאוזנת או מחלות אוטואימוניות) ועוד.

מתי נוצרים מומי השלד?

כבר בתחילת ההריון ניתן לאבחן את מומי שלד ומכן החשיבות לזהות אותם בבדיקת השקיפות המורחבת. האבחנה באולטראסאונד מדויקת בכ – 70% מהמקרים,  ובשאר האבחנה חלקית בלבד.

מה החשיבות של האבחון המוקדם?

ראינו, שככל שהמום בשלד קשה יותר הוא מתגלה מוקדם יותר בהריון, ובדרך כלל קשור בתמותה עוברית גבוהה. חשיבות האבחון המוקדם בעת ביצוע "השקיפות המורחבת" בכך שניתן לקבוע האם נכון להמשיך את ההיריון, איך לנהל אותו ואיזה בדיקות אבחנתיות נוספות יש לבצע. כאשר עולה החשד למום עוברי, המטופלת תופנה לייעוץ גנטי ובהמשך כנראה לבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר על מנת לשלול בעיה גנטית. במקרים רבים כאשר יש שילוב של כמה ממצאים יש צורך לסיים את ההיריון.

חשיבות להריונות הבאים

החשיבות לקביעת הסיבה להיווצרות המום חשובה במיוחד לגבי ההריונות הבאים – במיוחד אצל המטופלת ובני משפחתה. האבחנה הסופית נעשית באמצעות בדיקות גנטיות, ולאחר הלידה בבדיקת רנטגן של השלד או בדיקה פתולוגית.

מאחר וכ- 70% ממומי השלד הקשים נוצרים בגלל בעיה גנטית, ניתן למנוע אותם בהריונות הבאים על ידי טיפול בהפריה חוץ גופית. העוברים עוברים בגיל 5 ימים בדיקה הנקראת PGD (אבחון טרום השרשה). בודקים את העובר במעבדה ומחפשים את אותו גורם הקשור לפגיעה בשלד. בהמשך, מחזירים לאם רק את העוברים הבריאים וכך נמנעת מחלת שלד בעובר המתפתח.

צרי קשר עוד היום עם פרופ' שלו לתיאום ביצוע הבדיקה.

שקיפות עורפית רגילה מול שקיפות עורפית מורחבת
	בדיקת שקיפות רגילה	בדיקת שקיפות מורחבת
שבוע הריון	11-13 שבועות	13 שבועות
עיבוי העורף	נמדד	נמדד
עצם האף	נבדק	נבדק
אורך העובר	נמדד	נמדד
מבנה הלב	לא נבדק	נבדק
מספר כלי דם	לא נבדק	נבדק
ידיים שמאל/ימין	לא נבדק	נבדק
רגליים שמאל/ימין	לא נבדק	נבדק
מין העובר	לא נבדק	נבדק
עמוד שדרה	לא נבדק	נבדק
תנועות וטונוס שרירי	לא נבדק	נבדק
עיניים	לא נבדק	נבדק
חדרי מוח + צרבלום	לא נבדק	נבדק
מערכת עיכול	לא נבדק	נבדק
שלפוחית שתן + כליות	לא נבדק	נבדק
אורך צוואר	לא נבדק	נבדק

הפוסט שקיפות עורפית מורחבת – אבחון מוקדם של מומי שלד הופיע ראשון במי שפיר

כשאת נושאת על עצמך יותר מ-20 קילוגרמים נוספים, פעילות גופנית היא אולי הדבר האחרון שבא לך לעשות. אבל בתוך המים, כשאת שוקלת רק עשירית ממשקלך, ההזדמנות להרגיש קלילה וגמישה יותר במהלך האימון, היא די מפתה.

שחיה בזמן ההריון עשויה להיות הפעילות הגופנית המושלמת לנשים לפני ובזמן הלידה, והיא מציעה לא רק יתרונות הקשורים לפעילות גופנית באופן כללי, אלא גם הקלה מכמה מכאובי הריון שכיחים. וזו כבר סיבה טובה לעשות מעשה ולהצטרף לחוג שחיה.

מהם היתרונות של שחיה בזמן ההריון?

שחיה, במיוחד כשאת בהריון, היא דרך עדינה לאימון גופני במשך כחצי שעה. מה עוד ששחיה לא מכבידה על המפרקים ולא פוגעת בהם, כפי שקורה לא פעם בעת אימון גופני על היבשה.

אם השחיה שלך די ״צולעת״, השתתפות בלימודי שחיה למבוגרים תוכל לספק לך גם מסגרת זמן מוגדרת שתדרבן אותך לשחות באופן קבוע, וגם הדרכה מותאמת לנשים הרות. כך תוכלי ליהנות פיזית ונפשית מנפלאות השחיה.

שחיה היא פעילות שתוכל לסייע לך במספר דרכים:

• להקל על הנפיחות בקרסוליים ובכפות הרגליים – השקעת הגפיים בתוך המים מסייעת לגוף לדחוף את הנוזלים מהרקמות חזרה אל העורקים, משם לכליות והלאה אל דרכי השתן. תהליך זה מגביר את זרימת הדם ובכך מונע הצטברות של דם בגפיים התחתונות.
• להפחית את בחילות הבוקר – נשים רבות נהנות מהמים הקרירים שמספקים להן הקלה מבורכת מבחילות הבוקר המתישות.
• לשמור על קרירות הגוף – נשים הרות חוות בדרך כלל פעילות יתר של בלוטות הזיעה. טבילה בבריכה הקרירה יכולה לעזור בכך, במיוחד כשחם בחוץ.

השחייה יכולה לשפר גם את חוויית הצירים והלידה, כי היא מציעה שני בונוסים חשובים: שמירה על טונוס השרירים והגדלת כושר הסיבולת. על שני הבונוסים האלה תברכי, כשיגיע הזמן ללחוץ כדי שהתינוק יידחף החוצה.

קראי גם:

החזר כספי על בדיקות הריון >>

האם לבצע בדיקת דם במקום בדיקת מי שפיר? >>

מה המועד המומלץ לבידצוע בדיקת מי שפיר? >>

איך תשמרי על בטיחותך בזמן השחיה?

מספר טיפים למניעת בעיות בטיחותיות כשאת שוחה במהלך ההריון:

• בדקי אם המים בטוחים – אל תיכנסי למים מזוהמים שעלולים לגרום למחלות הנישאות במים. שחיה בים בחוף מוסדר, היא בדרך כלל בטוחה, אבל כדאי לנקוט בצעדי זהירות כשמדובר בשחיה בבריכה ציבורית.

הטיפ הטוב ביותר הוא: לא לטבול בבריכה שרמת הכלור במים אינה תקינה.

• הימנעי מג׳קוזי – שהות ממושכת בג׳קוזי לוהט (מעל 10 דקות), עלולה להגדיל את הסיכון להפלה ולפגיעה במוח ובעמוד השדרה, במיוחד אם את בג׳קוזי ב-4 עד 6 השבועות הראשונים להריון. זה כמובן לא אומר שאמבטיה חמה בבית אינה בטוחה. שלא כמו הג׳קוזי, מי האמבט הולכים ומתקררים, כך שאין מה לדאוג.
• היזהרי מהחלקה – זכרי, הבטן הנושאת את התינוק שלך יכולה להסיט הצדה את מרכז הכובד של גופך. לכן, היזהרי! במיוחד כשאת פוסעת על משטחים חלקלקים, כולל שפת הבריכה ורצפת המלתחה.
• היכנסי למים בהדרגה – התינוק הגדל בבטן שלך לא מסוגל להתמודד עם הבועות הנוצרות בגוף כשאת צוללת במהירות לתוך המים (מסיבה זו צלילה בזמן ההריון, אסורה בהחלט!). ההשפעה של הקפיצה לתוך מי הבריכה, אינה שווה את הסיכון הפוטנציאלי הכרוך בכך.
• אל תעצרי את הנשימה – התינוק שלך זקוק לחמצן. לכן, הקפידי לשמור על נשימה יציבה ורציפה בזמן שאת שוחה. אם נרשמת ללימודי שחיה, בוודאי תקבלי הדרכה כיצד לנשום נכון.
• אל תשכחי לשתות מים – למרות שבזמן השחיה לא תרגישי שאת מזיעה (כפי שמרגישים כשמתעמלים בחוץ), עדיין, את מזיעה ומסתכנת בהתחממות יתר. לכן, הקפידי לשתות מספיק מים לפני האימון והניחי בקבוק מים בקצה הבריכה, כדי ללגום ממנו במהלך השחיה.
• צרכי את כמות הקלוריות הנדרשת – במיוחד כשאת יוצאת לאימוני שחיה. כשאת בשליש השני להריונך את זקוקה לכ-300 קלוריות נוספות ביום. כשאת בשליש השלישי, ל-500 קלוריות. הצורך הקלורי הספציפי שלך משתנה ותלוי במשך הזמן שאת שוחה, במשקל גופך ועוד. לכן, עדיף להתייעץ עם הרופא.

ומה לגבי אכילה לפני השחיה? עדיף להימנע מארוחה כבדה כשעה לפני השחיה (אם את כבר סובלת מצרבת במהלך ההריון, אז למה להוסיף?). הדבר הטוב ביותר הוא לסיים לאכול חטיף כלשהו לפחות 30 דקות לפני השחיה, ולאחריה ליהנות ממאכל עשיר בחלבון כמו יוגורט או כריך בשר הודו.

הפוסט איך שחיה תורמת להריון בריא הופיע ראשון במי שפיר

האם רופא נשים הפנה אותך לבדיקת היסטרוסקופיה? מעוניינת לדעת מהי מטרת הבדיקה וכיצד מבצעים אותה? האם הבדיקה כואבת? הכנו עבורכן כתבה מקצועית בנושא בדיקת חלל הרחם בגישת ההיסטרוסקופיה האבחנתית.

מידע כללי

היסטרוסקופיה היא פעולה להתבוננות בחלל הרחם, פירוש המילה: היסטרו – רחם, סקופיה – התבוננות. זו פעולה המיועדת לבדיקת מבנה חלל הרחם, במהלך הבדיקה מחדירים סיב אופטי דקיק ובראשו מצלמה זעירה, את המכשיר האופטי מחדירים דרך הנרתיק וצוואר הרחם לתוך חלל הרחם.

באמצעות הסיב האופטי הרופא יכול לצפות במבנה חלל הרחם, בהתאם לצורך הוא יכול לבצע גם היסטרוסקופיה ניתוחית, כלומר הוא יכול לבצע פעולות שונות באמצעות המכשיר הייעודי כדי להעניק טיפול מקצועי בבעיות כגון הסרת פוליפ, טיפול בהידבקויות תוך רחמיות, פתיחת מחיצות, הסרת שאריות שלייה וכדומה.

מקרים בהם הרופא ימליץ על היסטרוסקופיה אבחנתית

כאשר אישה סובלת או נתקלת בבעיות רפואיות ובמצבים כמו דימום רחמי לא סדיר, פוליפים, שרירן בולט ועוד, ובמקרים של אי פוריות או דימום רחמי מוגבר, הרופא בדרך כלל ישלח אותה להיסטרוסקופיה אבחנתית. באופן כללי, הבדיקה מומלצת במצבים הבאים:

• דימום רחמי לא סדיר
• חשד לממצאים ברירית הרחם כמו פוליפ
• חשד לשאריות חומר הריוני או שלייה אחרי לידה או הפלה
• חשד לשרירן בולט לתוך חלל הרחם המלווה בתסמינים כמו דימום וסתי מוגבר, דימום רחמי לא סדיר, הפלות חוזרות ועוד
• חשד לבעיה בחלל הרחם הגורמת להפלות חוזרות או לקשיי פריון
• הידבקויות תוך רחמיות
• חשד לשינויים במבנה הפנימי של הרחם

חשוב לציין כי היסטרוסקופיה אבחנתית היא בדיקה לצורך אבחון בלבד, וניתן לעבור את הבדיקה ללא הרדמה. במהלך הבדיקה מחדירים ספקולום בהתאם לצורך ולאחר מכן הרופא מחדיר סיב אופטי דקיק שקוטרו כ-3 מ"מ בלבד. הסיב האופטי מוחדר דרך הנרתיק וצוואר הרחם, זהו מכשיר דק לכן רוב הנשים אינן סובלות מכאב במהלך הבדיקה, ולא מעט נשים כלל לא מרגישות את החדרת הסיב. במקרים מסוימים המטופלת עשויה לחוש אי נוחות באזור הבטן התחתונה או תחושה של כאבי מחזור.

לאחר החדרת הסיב האופטי הרופא יכול לצפות בחלל הרחם באמצעות מסך מחשב המותקן בחדר הטיפולים. כאמור, הרופא יכול בעזרת הבדיקה לגלות פוליפים, שרירנים בולטים (מיומות), הידבקויות, מחיצות ומומים מבניים ועוד. לאחר הבדיקה הקצרה יחסית הרופא יכול להציע טיפול במקום בגישת ההיסטרוסקופיה הניתוחית.

הבדיקה עצמה קצרה, אין צורך בהכנות מיוחדות, ולאחר התאוששת מהירה במרפאה אפשר לחזור לשגרת החיים ללא בעיה. את הבדיקה מומלץ לעבור רק במרפאה של רופא מומחה, עדיף לבחור רופא מומחה למיילדות, לגינקולוגיה ולפוריות, כל עוד הרופא מתמחה בבדיקות ובטיפול היסטרוסקופיה. הצלחה הבדיקה תלויה במיומנות ובניסיון של הרופא המומחה, לכן חשוב לבחור היטב את הרופא, ומומלץ לפנות למרפאה המציעה הסדרי תשלום למבוטחי קופות החולים.

הפוסט מהי היסטרוסקופיה אבחנתית? הופיע ראשון במי שפיר