סקירת ספרות רפואית על דיקור מי שפיר בתאומים

Prenat Diagn. 2012 May; 32(5): 409–416.

Amniocentesis in twin pregnancies: A systematic review of the literature

Joy Vink, et al.OB/GYN,  Columbia University Medical Center. NY

בעבודה שפורסמה מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק בשנת 2012 נבדק אחוז אבדן עוברי לאחר בדיקת מי שפיר בהריונות תאומים מתוך מאמרים שפורסמו בשנים  1970-2010. הנושא קבל חשיבות במיוחד לנוכח העובדה שמספר הריונות תאומים גדל ב 25 השנים האחרונות פי 3 (בעקבות טיפולי הפריון). עליה במספר התאומים יחד עם עליה בגיל הנשים ההרות וכן העובדה שבהריונות תאומים יש יותר בעיות כרומוסמליות בהשוואה להריון יחיד מסבירים את העליה החדה במספר דיקורי מי השפיר בתאומים.

הניסיון להוציא מסקנות מסקירת הספרות התברר כבלתי אפשרי. 445 מאמרים הוצאו על פי חיפוש של "בדיקת מי שפיר" ו"הריון תאומים". אלא שהתברר שאין אחידות בהגדרות בין המאמרים השונים. למשל,   מהו סיבוך בעקבות הדיקור , האם מדובר באיבוד עובר אחד או שניהם, מהו משך הזמן בין הדיקור והופעת הסיבוך אותו ניתן להגדיר כסיבוך מהדיקור עצמו, לא נמצאה התייחסות לסיבוכים כגון ירידת מים בלבד, התכווצויות ושמירת הריון, שיעור לידות מוקדמות, וכן סוג הריון התאומים (עוברים בשקים נפרדים או בעלי שליה נפרדת). גם הטכניקה בה בוצע הדיקור השתנתה עם השנים. רק ב 17 מאמרים נערך מעקב אולטראסוני רציף אחר מהלך המחט בבעת ביצוע בדיקת מי השפיר. רק 7 מאמרים מהם הכילו גם קבוצת ביקורת שלא בצעה בדיקת מי שפיר. במאמרים אלה שהכילו קבוצת ביקורת 4 מאמרים הראו שבדיקת מי שפיר לא העלתה את שיעור הסיבוכים במהלך ההריון, ואילו 2 מאמרים מצאו עליה משמעותית בשעור הסיבוכים בעקבות הדיקור.

בסיכום הנתונים ניתן לומר שביצוע בדיקת מי השפיר בתאומים מעלה את הסכנה לפגיעה עוברית ב 1.8% עד שבוע 24. אך שוב יש להדגיש שהנתון לא מדויק. בחלק מהמאמרים הפלה דווחה כאיבוד של עובר אחד ובאחרים הייתה הכוונה לאיבוד שני העוברים. מחברי המאמר הגדירו מצב של איבוד עובר גם כאשר רק אחד מהעוברים נפגע והשני נולד בריא.

מחברי המחקר כותבים שלא ניתן לקבוע את המספר המדויק של שיעור הסיבוכים לאחר בדיקת מי שפיר בתאומים מתוך סקירת הספרות הרפואית. ברור, שהדיקור עצמו מעלה במעט את הסיכון בהשוואה להריונות שלא עברו דיקור.